שירה בלייכרברכות לשירה בלייכר, דוקטורנטית בחוג ללקויות למידה, בהנחיית בהנחיית פרופ' מיכל שני ופרופ' תמי קציר מהחוג ללקויות למידה ומרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה בפקולטה לחינוך, על זכייתה במלגה ע"ש זלמן ארן לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך לשנת 2018 (במסגרת תכנית "מלגות המדען הראשי לדוקטורנטים מצטיינים בחינוך", אשר הינה תכנית המופעלת על-ידי משרד החינוך באמצעות לשכת המדען הראשי. מטרת התכנית פיתוח תשתיות ידע עדכניות אשר יתנו מענה לאתגרי המעשה החינוכי במאה ה- 21 ויתמכו בקידום מדיניות משרד החינוך).

 
המלגה ניתנה במסגרת ביצוע עבודת דוקטורט בנושא:

Academic Emotions in the Process of Reading Comprehension Tasks: Contribution to Achievements in Fourth and Fifth Grade Good and Poor Comprehenders

המחקר עוסק ברגשות אקדמיים, קרי רגשות הנחווים במסגרת ביצוע משימות אקדמיות בתחום הבנת הנקרא, ותרומתם להישגים במטלות אלו בקרב מבינים טובים וחלשים בכיתות ד'-ה'.
תקציר המחקר:

Cognition and emotion represent different aspects of the human experience, with constant, dynamic interactions between them (Kleres, 2011). Over the past two decades, an increasing number of studies have addressed the role of emotions in education, based on the recognition that emotional characteristics constitute an important component of the educational environment (Pekrun & Linnenbrink-Garcia, 2014). In this context, Katzir and Primor (in process) recently suggested an integrative model of the reading comprehension (RC) process, in which cognitive and emotional aspects work together.
 RC is an essential educational skill that enables learning and acquisition of new knowledge in a wide range of academic domains. Various theories attempting to define and explain the reader abilities underlying RC tend to emphasize the contribution of linguistic and cognitive skills (Gough & Tunmer, 1986; Kintsch, 1998; 2012; Perffeti, 2007). However, emotional variables stemming from interactions between characteristics of the reader, the text, and the task also contribute to RC (e.g. motivational factors, reading self-concept, perception of and attitudes toward reading capability, reading anxiety and preoccupation) among others (Blicher, Feingold, & Shany, 2017; Chapman & Tunmer, 2003; Conlon et al., 2006; RAND, 2002).
The emotional variables examined in the context of RC thus far do not span the entire set of emotions, termed academic emotions, known to be associated with various aspects of the educational environment. The present study will therefore focus on a broader range of emotional measures, including positive and negative factors directly related to learning and performance in RC tasks. Specifically, the current study will address attempt to expand the research literature in three primary areas:
1)    The contribution of positive and negative academic emotions to RC tasks.
2)    The dynamic effects of academic emotions, over the course of RC task performance.
3)    The contribution of positive academic emotions to RC task performance.

מיכל שניביום שלישי ה-22 באוגוסט 2017 התפרסמה בעיתון 'ישראל היום' כתבת דעה מאת פרופ' מיכל שני, מהחוג ללקויות למידה, ביחס לשכיחות של לקויי למידה וההתאמות בבתי הספר, תחת הכותרת "התאמות מהסיבות הלא נכונות".

מתוך הכתבה, השכיחות הלא ריאלית של אישורי התאמות ללקויי למידה במערכת החינוך בישראל נובעת ממספר סיבות:  "ראשית, אין הסברה נכונה להרים ולתלמידים על ההשלכות של קבלת התאמות שלא על בסיס לקות למידה. תלמידים מתרגלים לא לכתוב אלא לענות בעל פה, לבצע מבחנים ללא הגבלת זמן, לא לטפל בחסכים שיש להם בהבעה בכתב למשל. אבל כאשר הם מגיעים למבחן הפסיכומטרי ולאוניברסיטאות הם נתקלים ב"קיר זכוכית". לפי הנתונים שבידנו, כארבעה עד שמונה אחוזים בלבד מהלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מקבלים התאמות על בסיס לקויות למידה. נתון דומה קיים לגבי התאמות במבחן הפסיכומטרי."  

לקריאת הכתבה המלאה מאתר ״ישראל היום״ לחצו כאן (בחלון חדש)

לקריאת הכתבה בפורמט הדפסה לחץ כאן (בחלון חדש)

Menu