ברכות לפרופ׳ עפרה מייזלס שזכתה במענק מBRIGHAM YOUNG UNIVERSITY על מחקרה: פסיכותרפיה שמשלבת רוחניות יהודית בישראל

עפרה מייזלסהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ׳ עפרה מייזלס, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם ואת ד״ר מריאנה רוח-מדבר שפירא על זכייתן המשותפת במענק המחקר: פסיכותרפיה שמשלבת רוחניות יהודית בישראל.
הצעת המחקר הוגשה ל- BRIGHAM YOUNG UNIVERSITY שמנהלת פרויקט מחקר בנושא של פסיכותרפיה שמשלבת רוחניות במימון קרן טמפלטון. המחקר שהציעו פרופ׳ עפרה מייזלס וד״ר מריאנה רוח-מדבר שפירא וזכה, עוסק בשיטות של פסיכותרפיה שמשלבת רוחניות יהודית בישראל.

המחקר ממומן ע"י קרן טמפלטון ומופעל ע"י מרכז Bridges  באוניברסיטת בריגהם יאנג ביוטה. המחקר עוסק בשיטות פסיכותרפיה שונות (כ-14)  מן המרכזיות ביותר שמיושמות בארץ ומשלבות רוחניות בטיפול  תוך דגש על רוחניות יהודית.
המחקר כולל מעקב אחרי הטיפול של כ -150 מטופלים עם כלי מדידה כמותיים שכוללים שאלונים שממלא המטופל ושאלונים שממלא המטפל מתחילת הטיפול עד לסיום הטיפול באמצעות טבלטים וכן ראיונות עם ראשי המורים/ מפתחים של שיטות הטיפול הללו. המחקר מהווה חלק ממחקר רחב, בינלאומי שכולל כמה עשרות מחקרים דומים שנעשים על שיטות פסיכותרפיה שונות שמשלבות רוחניות כחלק משמעותי מהטיפול. המטרה המרכזית של המחקר היא להבין יותר לעומק כיצד מטפלים משלבים רוחניות בטיפול והאם שיטות אלו מועילות בתחום הרגשי, חברתי, תפקודי ורוחני? הדגש הוא על פסיכותרפיה כפי שהיא נעשית בפועל בקליניקה ולא על בדיקה של שיטה מסוימת שעברה פורמליזציה כמו במחקרים של randomized trials. ספציפית ייעשה ניסיון להבין מה הם כלי ההתערבות שמטפלים משתמשים בהם שהם לתפיסתם רוחניים במהותם? ומה הופך אותם לכאלו שמשקפים רוחניות יהודית? כמו כן המחקר יאפשר בדיקה האם יש כלי התערבות שהם במיוחד אפקטיביים בגישות שמשלבות רוחניות בטיפול?

הצעתה של פרופ׳ עפרה מייזלס זכתה בקול הקורא של הות׳׳ת לפיתוח קורס מתוקשב

עפרה מייזלסהפקולטה לחינוך גאה לבשר על זכייתה של פרופ' עפרה מייזלס, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם בקול הקורא של הות"ת לפיתוח קורסים מתוקשבים במלואם בפלטפורמה הלאומית Campus. ההצעה של פרופ' מייזלס לפיתוח הקורס 'טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך' הינה אחת מתוך חמש ההצעות הזוכות באוניברסיטת חיפה לקולות הקוראים של הות"ת.

לפי ההצעה, מטרת הקורס הינה "בין היתר לא רק לקדם הכרות עם התחום וידע עליו אלא גם לקדם אפשרות ליישום פרקטיקות ומודלים כאלו בעבודה החינוכית והאישית של הסטודנטים." המשך פיתוח הפלטפורמה לקורס יחל לאחר פגרת הקיץ באוניברסיטה בשיתוף היחידה להוראה נתמכת מחשב.

אנו שמחים על הישגיה של פרופ' מייזלס ומאחלים לה בהצלחה בהמשך פיתוח הקורס החשוב.

ד׳׳ר דנה אמיר זכתה במענק הקרן הלאומית למדע ISF

ד״ר דנה אמירהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר דנה אמיר, ראש המגמה לביבליותרפיה, בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, על זכייתה במענק מחקר מכובד מהקרן הלאומית למדע ISF.  המענק ניתן לד"ר אמיר על עבודתה המחקרית תחת הכותרת "ה"שִֹיחָדָשׁ" של המעוול: המנגנון הפסיכו-לשוני שבתשתית התופעה של "וידויי מסך"  ("שִֹיחָדָשׁ"=שיח חדש, בלשונו של ג'ורג' אורוול).  

תקציר המחקר:
הפילוסוף הצרפתי ז'אן פרנסואה ליוטאר טוען בספרו "הדיפרנד" כי מה שמהווה את "הפשע המושלם" איננו רצח הקרבן או חיסול העד אלא הפיכתו של העד לשותק, הפיכתו של השופט לחירש והפיכת טקסט העדות ללא קוהרנטי. אם מנטרלים את המוען, הנמען ותוכן העדות הנמסרת, טוען ליוטאר – למעשה "אין רפרנט". אם העד עיוור, השופט חירש ותוכן העדות חסר פשר – הפשע לא נרשם, ולכן, לכאורה, לא אירע כלל. המחקר יתמקד באופנים שבהם המעוול "מוחק את הרפרנט", כלומר משתיק את "העד הפנימי" ו"השופט הפנימי" והופך את נרטיב העדות שלו לאירוע חסר מובן, אירוע שהוא עצמו יכול לחמוק ממשקל תוצאותיו ומשמעותו. מחיקת הרפרנט מושגת באמצעות יצירת שפה כפולה המבוססת על דיסוציאציה בין התוכן הגלוי והתוכן הסמוי שלה. זוהי שפה שתחת המסווה של יצירת משמעות – למעשה מכוננת מה שהסופר ג'ורג' אורוול כינה בשם "שִֹיחָדָשׁ" ("Newspeak"): שיח חדש המשכתב את ההיסטוריה העובדתית והרגשית. ה"שִֹיחָדָשׁ" יוצר תופעה שאכנה בשם "וידויי מסך". אלה הם טקסטים של וידוי החותרים באופנים מתוחכמים ולא מודעים תחת עצמם, כלומר הופכים את אירוע הוידוי לאירוע שלמעשה חותר תחת הפשר שלו עצמו. בשונה מזיכרונות המסך של פרויד, המונח "וידוי מסך" איננו מתייחס לזיכרון עצמו כי אם לאופן ההבניה שלו בשפה. מה שנשמט מטקסט הוידוי איננו העובדות עצמן – אלא משמעותן. העיוות איננו קשור אפוא בפרטים הקונקרטיים כי אם במבנה התחבירי המשבש באופנים שונים את מרכז הכובד של המשפט ומרוקן אותו בדרך זו ממשמעותו אף שכל הפרטים בתוכו מדויקים ונכונים. המחקר יתמקד בעדויות מעוולים מתקופות שונות כשהפוקוס יהיה על אמצעֵי השימוש בשפה ההופכים את טקסט הוידוי לכלי הסוואה מתוחכם המכסה למעשה על טקסט וידויִי אחר שאיננו יכול לקבל משמעות ומילים.
Menu