כריכת הספרפיתוח מבחן המשכל המתוקנן WISC IV- ARB בערבית בוצע על ידי החוקר והקלינאי פרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה וראש תוכנית ההתמחות בלקויות למידה לדוברי ערבית,  יחד עם הקלינאים ד"ר סיזר חכים, פרופ' יוחאי אשל וד"ר לילי רוטשילד מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה, והפסיכולוג הקליני, מר דניס ברנשטיין, נציג חברת Psych Tech  שמימנה את הפרויקט.
פרופ' רפיק אברהים מוסר: " כקלינאי וכחוקר, אני רואה בהתאמה ותקנון כלי אבחון בכלל לאוכלוסייה דוברת הערבית בארץ, שהיא בעלת רקע שפתי ותרבותי שונה, משימה לאומית ממדרגה ראשונה.  שפה כידוע הינה רכיב מרכזי בכל תהליך אבחון ו/או התערבות מקצועית עם אוכלוסיית ילדים תקינה ולקויה במערכת החינוך ומכאן החשיבות להיבחן בשפת האם" .
לדברי פרופ' אברהים,  מבחן הוכסלר הראשון הותאם למערכת החינוך העברית רק בשנות ה 70 במאה הקודמת ובאותה הזדמנות נבנתה גרסה מתורגמת ולא מתוקננת בערבית . בשנת 1993 נבנתה גרסה מעודכנת עם נורמות בעברית   WISC-R-95  כאשר בינתיים יצאו שתי גרסאות מעודכנות באנגלית, השלישית והרביעית  ( WISC III-IV ). רק הגרסה הרביעית ביניהם (WISC IV- HEB) שיצאה לאור ב 2003  זכתה להתאמה ותקנון לעברית בשנת 2005 לגילאים 6 עד  17 ו- 11 חודשים.
פרופ' אברהים מוסיף כי בכל אותם עשרות שנים לא עמדה לרשות המאבחן בערבית גרסאות מעודכנות ומתוקננות לאוכלוסיית ילדים דוברי ערבית. מצב עניינים זה שהוא ירוד למדי, היה ונשאר כתם מקצועי על השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) ועל מערכת החינוך בארץ. דו"ח שהכין בזמנו ד"ר אנדרי מזאווי (מזאווי, 1997) עבור הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים במערכת החינוך הערבית, ציין את הליקויים החמורים בתחום שירותי האבחון בחינוך הערבי ובראשן, חוסר בנורמות מתוקפות למבחני משכל (כמו וכסלר וקאופמן). נתונים שמסר שר החינוך דאז יוסי שריד לכנסת בתשובתו לח"כ ברכה (תשובת שריד לברכה, 4.11.99) העלו כי 52% מהתלמידים עם פיגור קל הם ערבים (פי 2 וחצי יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה). לעומת זאת, אותרו רק 4.8% תלמידים ערבים מקרב התלמידים הסובלים מכשלים לימודיים ספציפיים-לקויי למידה (שהם פחות פי 4 מאחוזם באוכלוסיה הכללית). מנתונים אלו עולה החשד, כי ילדים ערבים רבים אובחנו בשוגג כלוקים בפיגור ולא זכו לשירות הולם המגיע להם  וסבלו עקב כך מפגיעה חברתית ונפשית.
לפי פרופ' אברהים, גרסת המבחן שפיתוחה ארך כ-4 שנים, כוללת שינויים משמעותיים  כאשר חומרי המבחן והגירויים הכלולים בו חודשו, על מנת לשקף את ההקשר התרבותי העדכני. "ברור כי המבחן נבנה בסטנדרטים בינלאומיים בהתאם להנחיות של ה – INTERNATIONAL TEST  COMMISSION - ITC  ,  והקריטריונים של המו"ל עצמו, הכוללים שלוש בדיקות נפרדות של כל שלבי הפיתוח. כמו כן, נעשו  שינויים קלים בנהלי ההעברה והציינון, על מנת להפוך אותו למבחן בעל תוקף אקולוגי גבוה וידידותי יותר. בנוסף, המבחן עבר התאמות לשוניות בהתאם לסוג האוכלוסייה במדגם הנורמטיבי עפ"י שכבות הגיל ועפ"י משתנים דמוגרפיים מרכזיים (נכללו  כל האזורים הגיאוגרפיים והעדות השונות במדינה)", סיכם פרופ' אברהים.

Menu