rafiq-smallrafiq-ibrahimבמחקר משותף בין חוקרים מאוניברסיטת חיפה, ביניהם פרופ' רפיק אברהים, מהחוג ללקויות למידה ופרופ' זוהר אביתר יחד עם חוקרים מהמרכז הארצי לבחינות והערכה, ד"ר צור קרליץ וד"ר ענת בן סימון, זוהו ואופיינו הבדלים ביעילות הקריאה של טקסטים בשפת אם בין דוברי עברית ודוברי ערבית. המחקר התמקד בקטעי הבנת הנקרא אשר עברו השוואה בכל המדדים ואשר נכללו במבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות (מכפ"ל) ובמבחן שפה בינלאומי (פיזה).

ממצאי המחקר מראים בבירור כי תהליך הקריאה של טקסטים בערבית יעיל פחות מתהליך קריאה של טקסטים בעברית. לפי החוקרים, מקורם של הבדלים אלו ביעילות הקריאה הוא בהבדלים במהירות הפענוח והשליפה הלקסיקלית של המילים בכל שפה דבר שקשור ככל הנראה באופן ישיר במבנה האורתוגרפי של השפה הערבית.

בין התאריכים 17-18 לספטמבר, 2014, מרכז המצויינות LINKS תמונה מהמפגשבפקולטה לחינוך קיים את הכנס השנתי השני שעסק בנושא של למידה בחברה של רשתות טכנולוגיות. בכנס השתתפו חוקרים מובילים, קובעי מדיניות ואנשי שדה מתחומים אינטר-דיסציפלינאריים מרחבי הארץ.

בנוסף לשני ימים מלאים של הצגות ודיונים, במהלך הכנס, חברי מרכז LINKS שיתפו את הקהילה במחקריהם במושב פוסטרים מרתק ובקבוצות דיון ממוקדות. כמו כן, הערב הראשון של הכנס נחתם באירוע חברתי חגיגי שבו הוקרנו שלושה סרטים באורך מלא.

על פי דבריה של פרופ' יעל קלי, ראש מרכז LINKS, הכנס "היה חיוני בהעמקת ההבנות הבינתחומיות של החוקרים - דבר שהינו חלק מרכזי ממטרות המרכז". פרופ' שיזף רפאלי וד"ר דפנה רבן שארחו השנה את הכנס הוסיפו כי "הכנס היווה הזדמנות אדירה עבורנו כחוקרים, לזכור את המחויבות שלנו כלפי הציבור".

לצפייה בתמונות מהכנס בקישור

לאתר מרכז LINKS 

"קבוצת החוקריםשונות בישראל וגרמניה" (2013-2015) היא תכנית של שיתוף פעולה בין הפקולטה לחינוך, באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת הילדסהיים שבגרמניה, במימון פורום העתיד ישראל-גרמניה. מטרת הפרויקט המחקרי היא לבחון כיצד ממדים וצמתים משמעותיים של "שונות" מומשגים, מיוצגים ומיושמים בתחום החינוך ובתחומים ציבוריים נוספים בישראל ובגרמניה, דרך תכנית חילופי תלמידי מחקר. את התכנית מובילים בישראל, ד"ר איימן אגבאריה, מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, ד"ר יותם חותם, ראש המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי וד"ר לינור הדר מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה. בתכנית משתתפים 18 תלמידי מחקר ברמת מ.א ודוקטורט מישראל וגרמניה.

לצפייה בתמונות מהתוכנית לחץ כאן

תיאור הפרויקט:

Diversity in Israel and Germany: German-Israeli Young Researchers’ Exchange on Diversity
University of Haifa/University Hildesheim.

The project brings together 18 young Israeli and German scholars who are working on their PhD or MA-theses addressing different issues of diversity. During the two year project, the partner universities (Haifa/Hildesheim) host four research workshops in Germany and in Israel. The first two workshops are designed to focus on introducing the research topics and designs of all participants, establishing a common working structure/culture, building small work teams of 2-4 students each, and learning about the academic and public discourses on diversity in both countries. The workshops combine field experience, alongside visiting lectures, group learning meetings and methodological sessions. The following two workshops focus on diversity research in practice/progress in the Israeli-German work teams. Students are asked to build learning tandems, accompany each other into fieldwork and present their findings. Through exposure to the field (e.g. observations in religion-based kindergartens, evaluations of multilingual school programs, ethnographic explorations of gender issues in the classroom or interviews with minority teachers) the students gain TeamVorVanLeerInstitute-2first hand access to the respective educational, social and political contexts diversity issues are situated in.
In reflecting on the production of knowledge about diversity in a comparative perspective, the young researchers are invited to acquire a better understanding of the differences but also of the similarities in both countries. During the project, and within the specific framework of the workshops, the students gain experience in presenting their works in an international comparative framework, in meeting colleagues who engage with similar issues from different perspectives, in building research co-operations, and in learning in an enriching, vibrant, and diverse German-Israeli scholarly atmosphere.

Students share their experience:
My name is Martha Shtapura-Ifrah and I am a graduate student at the Educational Counseling program of Haifa University. I had chosen to write my thesis on the topic of Cross-Cultural Differences in the Attitudes, Knowledge and Actual Help-Seeking Behavior of Mothers. When I had first heard about the “German – Israeli Young Researchers Exchange Group on Diversity” project from my thesis adviser, I was intrigued by the possibility of meeting aspiring scholars that are as interested in the topic of diversity as I.
Participation in the project so far has not only met but had also exceeded my expectations: the sessions in Germany and in Israel have had a substantial impact both on my research and on my understanding of diversity related issues.


The project has served as a valuable platform for scholarly advice, peer support and opportunities for critical thinking. The team of researchers and supervisors itself was highly diverse in terms of cultural and academic backgrounds- a fact which contributed for rich and lively discussions during and after formal meetings.
I look forward to the future encounters with my fellow researchers- encounters that challenge pre-conceptions, introduce us to new ideas and contribute to our personal and professional development.

Sandra Blanghaps is a Masters student at Haifa University who has finished her coursework and is busy writing her thesis. She was recently promoted to a new position in the field of education as a head of the educational department at the local council in Kfar Kama. There she is tasked with reviewing existing policy programmes and deciding which new programmes to develop at schools in her district.

She heard about the German Israeli Young Researchers Exchange Group on Diversity from her MA supervisor and was immediately excited at the opportunity to broaden her perspectives and learn about German culture. Prior to her participation in the group, she had not visited Germany or Europe for that matter and her experiences there have thoroughly expanded her understanding of diversity in different cultures. In fact, she was surprised at how culturally and socially varied the group is and how diverse the interests and experiences of the participants are. Simply learning from one another has been an enriching experience that goes beyond merely the classroom or theory. They learn and grow together through their shared educational projects and experiences in one another’s home country. In this sense, she is able to view Israel from a new perspective, as from the outside. This experience and the support that the group gives each other is invaluable and truly a once in a lifetime opportunity for her.

 

מרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך היסודי, בפקולטה לחינוך פרסם סדרת הרצאות מצולמות בנושא של "חילוק" מאת המרצה - ג'וני אוברמן

lecture-john-oberman
חלק א׳ - חילוק מספרים טבעיים

חלק ב׳ - אלגוריתם החילוק הארוך

חלק ג׳ - חילוק: המעבר מאריתמטיקה לאלגברה

מרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך היסודי נועד לפתח ולטפח מנהיגות בחינוך המתמטי בבית הספר היסודי, לשרת את אוכלוסיית העוסקים בתחום ולתרום להתפתחותם המקצועית. כמו כן המרכז מהווה מסגרת-על לקשר מקצועי עם אנשי התחום בגופים המקצועיים השונים ברחבי הארץ.

צפייה מהנה!

isf-newsברכות לפרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקן הפקולטה לחינוך וד"ר צפריר גולדברג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה על זכייתם במענק יוקרתי של קרן המדעים הלאומית (ISF) על מחקרם: "מלמידת מורים לביצועי מורים".


המחקר נועד למלא חלל בגוף הידע הקיים כיום אודות למידה מקצועית, ולענות על השאלה- מה הקשר בין הדרכים בהן מורים חדשים לומדים את מקצועם בשנים הראשונות לעבודתם ובין ביצועיהם בפועל כמורים. במסגרת המחקר יבוצע איסוף נתונים מגוון בקרב מדגם רחב ומייצג של מורים חדשים, וכן יערך מיזם להערכת הוראה באופן בלתי תלוי וניתן לתיקוף. הצעת המחקר עוררה עניין רב וזכתה לתמיכת הגורמים העוסקים בכניסת מורים חדשים להוראה במשרד החינוך. החוקרים מאמינים כי לעיסוק בשאלה תהיינה השלכות משמעותיות על דרכי קליטתם וכניסתם למקצוע של מורים חדשים, ואף על מיסוד הערכת ביצועיהם כחלק  מתהליך התפתחות מקצועית.

lily-zafiברכות לפרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקן הפקולטה לחינוך וד"ר צפי גולדברג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה על זכייתם במענק יוקרתי של קרן המדעים הלאומית (ISF) על מחקרם: "מלמידת מורים לביצועי מורים".

המחקר נועד למלא חלל בגוף הידע הקיים כיום אודות למידה מקצועית, ולענות על השאלה- מה הקשר בין הדרכים בהן מורים חדשים לומדים את מקצועם בשנים הראשונות לעבודתם ובין ביצועיהם בפועל כמורים. במסגרת המחקר יבוצע איסוף נתונים מגוון בקרב מדגם רחב ומייצג של מורים חדשים, וכן יערך מיזם להערכת הוראה באופן בלתי תלוי וניתן לתיקוף. הצעת המחקר עוררה עניין רב וזכתה לתמיכת הגורמים העוסקים בכניסת מורים חדשים להוראה במשרד החינוך. החוקרים מאמינים כי לעיסוק בשאלה תהיינה השלכות משמעותיות על דרכי קליטתם וכניסתם למקצוע של מורים חדשים, ואף על מיסוד הערכת ביצועיהם כחלק  מתהליך התפתחות מקצועית.

batshi-arrowBatshi-Mantzur-Hadadהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר בת שבע חדד, מהחוג לחינוך מיוחד, על זכייתה בשני מענקי מחקר יוקרתיים של קרן ה ISF (Israeli Sceince Foundation).

ד"ר חדד זכתה במענק מחקר אישי של קרן ה- ISF, למחקר: ״עיבוד חזותי לצורך תפיסה ופעולה: השפעת חסך חזותי ותפקיד הפלסטיות של מערכות אלו בשיפור תפקודים ראייתים״. המחקר מציע לבחון את תפקיד הניסיון החזותי במהלך הינקות המוקדמת בהתפתחותם של תהליכים ראייתים בסיסיים. לשם כך, יבחנו ילדים ומבוגרים שטופלו במהלך הינקות לצורך הוצאת קטרקט והשתלת עדשות בעיין אחת או בשתיהן.

השוואת תפקודם הראייתי של פציינטים אלו לנבדקים בעלי הסטוריה ראייתית תקינה מאפשרת לבחון, במעין ניסוי טבעי, את השפעת חסך חזותי מוקדם בינקות על התפתחותה של מערכת הראייה. המחקר אף מציע להשתמש בתפקודיים ראייתים מסוימים שהספרות המסורתית מתעלמת מהם עד כה, לצורך שיפור תפקודם הראייתי של פציינטים אלו ובאופן רחב יותר ללמד אותנו על מגבלות הפלסטיות של מערכת הראייה.

בנוסף, זכתה ד"ר חדד במענק לצורך רכישת ציוד למעבדה מטעם קרן ISF. המענק מיועד לרכישת מערכת למדידת אחיזה ותנועה, שתאפשר מעקב אחר תהליכי עיבוד המידע המתווכים פעולה מונחית חזותית על אובייקטים בעולם. המכשיר יאפשר למידה של תהליכים בסיסיים אלו בהתפתחות תקינה ואף בתהתפתחות לא טיפקלית, כמו למשל בילדים ומבוגרים המאובחנים באוטיזם.

 lotem-p-h1lotem-perry-hazanספרה של ד"ר לטם פרי-חזן, ראש המגמה לניהול מערכות חינוך, מצוטט בהרחבה בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, אשר דחה עתירה כנגד חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים. החוק פוטר ישיבות קטנות מלימודי ליבה.

ספר של ד"ר פרי-חזן (2013)  מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, "החינוך החרדי בישראל: בין משפט, תרבות ופוליטיקה" (בהוצאת נבו והמכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים), צוטט במגוון של הקשרים ובהם, בין היתר:

הפגיעה בזכות לחינוך (ס' 1 לפסק דינה של השופטת חיות; ס' 3 לפסק דינו של השופט פוגלמן),

היקפה של הזכות לחינוך (ס' 9 לפסק דינו של השופט הנדל; ס' 3 לפסק דינה של השופטת חיות);

 ניתוח הסדרת החינוך החרדי, לרבות בפרספקטיבה היסטורית והשוואתית (ס' 4 לפסק דינה של השופטת ארבל; ס' 8-7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן; ס' 2, 4 לפסק דינו של השופט עמית; ס' ח לפסק דינו של השופט רובינשטיין; ס' 1 לפסק דינו של השופט פוגלמן),

וכן היבטים דמוקרטיים (ס' 8 לפסק דינה של השופטת חיות) ותרבותיים (ס' 9, 33 לפסק דינו של השופט עמית).

 את פסק הדין המלא ניתן לקרוא בקישור.

מאמר דיעה שכתבה ד"ר לטם פרי-חזן על פסק הדין פורסם בעיתון "הארץ" (http://www.haaretz.co.il/opinions/1.2439982).

ד"ר לטם פרי-חזן התראיינה בעניין פסק הדין בערוץ 7 וברדיו צפון.

 isf-newsisfהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר דבי גולדן וד"ר אביהו שושנה מהחוג למנהיגות ומדיניות על זכייתם במענק מחקר יוקרתי של קרן ה (ISF (Israeli Science Foundation, למחקרם "גנים של מעמד: אתנוגראפיות של מעמד, רגשות וגני ילדים".

מחקר אנתרופולוגי זה מציע לחבר בין מעמד, רגשות  וחינוך באמצעות אתנוגראפיות של שלושה גני ילדים הפועלים במעמדות כלכליים-חברתיים שונים: מעמד כלכלי גבוה, מעמד בינוני, ומעמד כלכלי נמוך. בדיקה של ספרות המחקר מלמדת כי מחקר אנתרופולוגי השוואתי של גני ילדים במעמדות שונים כמעט ואינו קיים.

הלאקונה המחקרית הזו צריכה להטריד אותנו מאוד על רקע מספר נתונים דרמטיים: מחקרים מדווחים כיצד הבדלים מעמדיים ואבחנות קוגניטיביות (כגון סטריאוטיפים) מופיעים כבר בגילאים צעירים מאוד (גילאי 3-4); מחקרים חושפים גם כיצד הון תרבותי ספציפי ממלא תפקיד מכריע בהעברה של יתרונות, משפיע על סיכויי חיים עתידיים ומתחזק אי שוויון; כל זאת לצד הצמיחה העכשווית בשיעורי העוני ובפערים בין עניים ועשירים ברחבי העולם. מחקרינו מציע שאלות מחקר בשלושה תחומי-דעת מרכזיים:1) תרבות, מעמד וחיי יומיום בגני ילדים בישראל: מהי הפדגוגיה החינוכית-רשמית בגני ילדים מהמעמדות שונים? מה מאפיין את שגרת היומיום? מהם סגנונות גננות, יחסי הורים-גננות? מהי הפנומנולוגיה של מעמד והפרקטיקות הנלוות לה? 2) מעמד ורגשות או הון רגשי: מהם התסריטים התרבותיים הרווחים בכל גן אודות רגשות וניהול רגשות? אילו רגשות זוכים לעידוד? אילו רגשות מתוארים כ"בעייתיים"? מה יחס הגננות לרגשות שמתוארים כקשורי-מעמד? כיצד מנוהלים "אירועים רגשיים"? האם סוגי הון רגשי ספציפיים מקדמים הון תרבותי? 3) "הכנה לכיתה א' בגני ילדים: מעמד ועבודת-חינוך אינטנסיבית: כיצד מוגדרת מוכנות על ידי שחקנים שונים בשדה החינוך? מהן הפרקטיקות החינוכיות-תרבותיות הנלוות לה? מהי התפתחות "תקינה"? מהו אידיאל ה"תלמיד המוכן" לכיתה א' כקונסטרקט תרבותי?.

ברכות גם למירנדה שמש, סטודנטית לתואר שני בחוג לייעוץ והתפתחות האדם אשר הצטרפה למסגרת המחקר ותכתוב את עבודת התזה שלה במסגרת הפרויקט.

 isf-arrowisfהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר דבי גולדן וד"ר אביהו שושנה מהחוג למנהיגות ומדיניות על זכייתם במענק מחקר יוקרתי של קרן ה (ISF (Israeli Science Foundation, למחקרם "גנים של מעמד: אתנוגראפיות של מעמד, רגשות וגני ילדים".

מחקר אנתרופולוגי זה מציע לחבר בין מעמד, רגשות  וחינוך באמצעות אתנוגראפיות של שלושה גני ילדים הפועלים במעמדות כלכליים-חברתיים שונים: מעמד כלכלי גבוה, מעמד בינוני, ומעמד כלכלי נמוך. בדיקה של ספרות המחקר מלמדת כי מחקר אנתרופולוגי השוואתי של גני ילדים במעמדות שונים כמעט ואינו קיים.

הלאקונה המחקרית הזו צריכה להטריד אותנו מאוד על רקע מספר נתונים דרמטיים: מחקרים מדווחים כיצד הבדלים מעמדיים ואבחנות קוגניטיביות (כגון סטריאוטיפים) מופיעים כבר בגילאים צעירים מאוד (גילאי 3-4); מחקרים חושפים גם כיצד הון תרבותי ספציפי ממלא תפקיד מכריע בהעברה של יתרונות, משפיע על סיכויי חיים עתידיים ומתחזק אי שוויון; כל זאת לצד הצמיחה העכשווית בשיעורי העוני ובפערים בין עניים ועשירים ברחבי העולם. מחקרינו מציע שאלות מחקר בשלושה תחומי-דעת מרכזיים:1) תרבות, מעמד וחיי יומיום בגני ילדים בישראל: מהי הפדגוגיה החינוכית-רשמית בגני ילדים מהמעמדות שונים? מה מאפיין את שגרת היומיום? מהם סגנונות גננות, יחסי הורים-גננות? מהי הפנומנולוגיה של מעמד והפרקטיקות הנלוות לה? 2) מעמד ורגשות או הון רגשי: מהם התסריטים התרבותיים הרווחים בכל גן אודות רגשות וניהול רגשות? אילו רגשות זוכים לעידוד? אילו רגשות מתוארים כ"בעייתיים"? מה יחס הגננות לרגשות שמתוארים כקשורי-מעמד? כיצד מנוהלים "אירועים רגשיים"? האם סוגי הון רגשי ספציפיים מקדמים הון תרבותי? 3) "הכנה לכיתה א' בגני ילדים: מעמד ועבודת-חינוך אינטנסיבית: כיצד מוגדרת מוכנות על ידי שחקנים שונים בשדה החינוך? מהן הפרקטיקות החינוכיות-תרבותיות הנלוות לה? מהי התפתחות "תקינה"? מהו אידיאל ה"תלמיד המוכן" לכיתה א' כקונסטרקט תרבותי?.

ברכות גם למירנדה שמש, סטודנטית לתואר שני בחוג לייעוץ והתפתחות האדם אשר הצטרפה למסגרת המחקר ותכתוב את עבודת התזה שלה במסגרת הפרויקט.

לטם פרי חזןlotem-perry-hazanספרה של ד"ר לטם פרי-חזן, ראש המגמה לניהול מערכות חינוך, מצוטט בהרחבה בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, אשר דחה עתירה כנגד חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים. החוק פוטר ישיבות קטנות מלימודי ליבה.

ספר של ד"ר פרי-חזן (2013)  מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, "החינוך החרדי בישראל: בין משפט, תרבות ופוליטיקה" (בהוצאת נבו והמכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים), צוטט במגוון של הקשרים ובהם, בין היתר:

הפגיעה בזכות לחינוך (ס' 1 לפסק דינה של השופטת חיות; ס' 3 לפסק דינו של השופט פוגלמן),

היקפה של הזכות לחינוך (ס' 9 לפסק דינו של השופט הנדל; ס' 3 לפסק דינה של השופטת חיות);

 ניתוח הסדרת החינוך החרדי, לרבות בפרספקטיבה היסטורית והשוואתית (ס' 4 לפסק דינה של השופטת ארבל; ס' 8-7 לפסק דינו של השופט ג'ובראן; ס' 2, 4 לפסק דינו של השופט עמית; ס' ח לפסק דינו של השופט רובינשטיין; ס' 1 לפסק דינו של השופט פוגלמן),

וכן היבטים דמוקרטיים (ס' 8 לפסק דינה של השופטת חיות) ותרבותיים (ס' 9, 33 לפסק דינו של השופט עמית).

 את פסק הדין המלא ניתן לקרוא בקישור.

מאמר דיעה שכתבה ד"ר לטם פרי-חזן על פסק הדין פורסם בעיתון "הארץ" (http://www.haaretz.co.il/opinions/1.2439982).

ד"ר לטם פרי-חזן התראיינה בעניין פסק הדין בערוץ 7 וברדיו צפון.

arabic-textבשפה הערבית מתקיימת תופעה המכונה "דיגלוסיה". מונח זה מתייחס לקיומם של הבדלים בולטים במאפייני השפה שבה נעשה שימוש בנסיבות שונות. כך, בערבית נבדלת שפת היום-יום ("ערבית מדוברת") מן השפה התקנית (המכונה "ערבית ספרותית"), אשר משמשת במעמדים רשמיים וכן בכתיבה וקריאה. בשל כך נוצר מצב בו הערבית המדוברת, שהיא שפת אמם של דוברי הערבית מבחינת עיתוי ואופן רכישתה, אינה מתקיימת בדרך כלל בכתב.

לאחרונה פורסמו בכתב העת European Journal of Neuroscience תוצאות מחקר אשר נערך ביחידה לחקר השפה הערבית במרכז אדמונד ספרא לחקר המח בלקויות למידה, בראשות פרופ' אוסיד ח'טיב, ובשיתוף פעולה עם מיכאל נבט ודר' ענת פריאור. במחקר נבחנו ההשלכות של הצגת מלים כתובות בערבית מדוברת על העיבוד של מלים אלה. המשתתפות ביצעו מטלה המכונה "קטגוריזציה סמנטית", שבה התבקשו להחליט האם צמדים של שמות עצם, אשר הוצגו על המסך בו-זמנית, משתייכים לאותה קטגוריה סמנטית. המטלה הוצגה בשלוש גרסאות- בראשונה הוצגו שמות עצם בערבית ספרותית, בשנייה בערבית מדוברת, ובשלישית הוצגו שמות עצם בעברית, שהיא "שפה שנייה" עבור המשתתפות (כלומר, אינה שפת אמן). הפעילות המוחית של המשתתפות בעת ביצוע המטלות נמדדה באמצעות MRI.

בביצועי המשתתפות ניכר יתרון לערבית הספרותית ביחס לערבית המדוברת ולעברית, הן בדיוק והן בזמני התגובה. מוקדים של פעילות מוחית נצפו בכל המטלות באזורים אופייניים לעיבוד של שפה, וגם כאן נמצאו הבדלים בין השפות מבחינת היקף ועוצמת הפעילות. כך, האזורים הפעילים היו נרחבים יותר הן במטלה בערבית מדוברת והן במטלה בעברית, ביחס למטלה בערבית ספרותית, ממצא המשקף כנראה אף הוא יתרון לערבית הספרותית במטלות אלה, כלומר נראה כי בעיבוד של מלים כתובות מתפקדת הערבית הספרותית כשפה ראשונה. בעוד שאת ההבדלים שנצפו בהשוואות בין המטלה בערבית הספרותית לבין המטלה בעברית ניתן להסביר בהיותה של העברית שפה שנייה, נראה כי ההבדלים בין ערבית ספרותית לבין ערבית מדוברת משקפים את חוסר המוכרות היחסי של המלים הכתובות בערבית מדוברת. בפרט, למשל, נצפו הבדלים בפעילות באזור שמחקרים קודמים יחסו לו תפקיד בזיהוי מלים כתובות. מאידך, בערבית המדוברת נצפתה גם פעילות חזקה יותר (ביחס לשתי השפות האחרות) באונה הקודקודית השמאלית, ויתכן שפעילות זו משקפת זיקה חזקה יותר בין מלים בערבית מדוברת.

ראוי לציין כי מחקר זה הוא הראשון אי פעם בו נבדק הבסיס המוחי לדיגלוסיה בשפה הערבית באמצעות MRI. כמו כן המאמר אשר פורסם הינו פרי ראשון לשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת חיפה לבין המרכז הרפואי "רמב"ם". המאמר הוקדש לזכרה של פרופ' צביה ברזניץ ז"ל.  


קישור למאמר המלא: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25040779

lurat-elkiraa

lurat-elkiraa1

ד"ר אברהים אסדי, פרופ' מיכל שני ופרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, וד"ר ענת בן-סימון מהמרכז הארצי לבחינות והערכה מציגים פיתוח חלוצי של ערכת אבחון מתוקננת בשפה הערבית ליכולות שפה וקריאה של ילדים בכיתות א'-ו' (لغة ألقراءه - לוג'את אלקירא'אה).

פירסום על הערכה ניתן למצוא באתר של הסתדרות הפסיכולוגים "פסיכולוגיה עברית". בתחילה מוצג הרציונל לפיתוח מערכת זו, תוך כדי התייחסות לייחודיות של השפה הערבית הן בהיבט הדיגלוסי והן בהיבט האורתוגרפי. לאחר מכן מוצג תהליך הפיתוח תוך כדי התייחסות לבניית הכלים בשלב הפיילוט, ניתוח הפריטים והרצת הנורמות. לבסוף מוצגים השלבים בהליך הדגימה הארצית וכן דוגמאות מהכלים השפתיים, הקוגניטיביים ומבחני הקריאה.

המערכת תשרת את כל אנשי המקצוע שיהיו רשאים לעסוק באיבחון וטיפול בלקויות למידה (קריאה).

לקריאה לחץ על הקישור  http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3160

ד"ר תמי קציר, ראש החוג ללקויות למידה ושותפותיה שירלי הרשקו, בוגרת תואר שני וד"ר ורד חלמיש  חקרו את השפעת גודל הגופן על הבנת נקרא בקרב ילדים. במחקרן, הן מצאו שעבור ילדים, בתהליך רכישת קריאה, הקטנת הגופן למעשה פוגעת ביכולות קריאה. לעומת זאת, עבור ילדים בוגרים יותר, יצירת קושי תפיסתי על ידי הקטנת גודל הפונט, משפרת את הבנת הנקרא. עבודתם שפורסמה ב- PLOSONE מתוארת בעיתון המדעי היוקרתי: SCIENCE DAILY
לקריאת הפרסום המלא: http://www.sciencedaily.com/releases/2014/07/140710094344.htm

lead-dayביום ראשון 1.6.14 התקיים מפגש משותף של המרצים והסטודנטים בתואר הראשון בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך. מטרת המפגש הייתה לקדם את ההיכרות והדיאלוג בין  חברי הסגל והסטודנטים ולהעמיק את ההיכרות עם פעילים בשדה החינוך.

יש לציין כי המפגש תוכנן כיצירה משותפת של הסגל האקדמי ונציגי הסטודנטים.
הוא התמקד בגילויים בלתי שגרתיים של פעילות חינוכית, ובמהלכו נפרשו המסלולים האפשריים של התפתחות אקדמית של בוגרי החוג.

strip4הפקולטה לחינוך והחוג ללקויות למידה מברכים את דנה צורי ,דוקטורנטית בחוג ללקויות למידה, בהנחייתה של ד"ר אורלי רובינשטיין על זכייתה בפרס קרן עזריאלי היוקרתי.
כמידי שנה רק שני דוקטורנטים שמחקרם בתחום החינוך מהאוניברסיטאות בישראל זוכים בפרס התחרותי.

מחקרה של דנה עוסק בנושא: עיבוד סדר נומרי וחשיבותו בהתפתחות הקוגניציה הנומרית.

ב- 11.6.14 השתתפו סטודנטים וחברי הסגל של החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך במפגש סיום השנה שהתקיים בנושא: מה בין האקדמיה לשטח?

במהלך המפגש דנו באפשרויות שונות מערכות יחסים בין האקדמיה לשטח ובהשלכותיהן.

arie-kizelבמלאות שנתיים למותו הפתאומי של פרופ' אילן גור-זאב ז"ל, מהפקולטה לחינוך, התפרסם בכתב העת "פנים" מאמר הסוקר את עשייתו האקדמית מאת ד"ר אריה קיזל, ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה.
מתוך המאמר:
"פרופ' אילן גור זאב יצא נגד החנוך המנרמל, הציע את החנוך שכנגד, הפילוסופיה הדיאספורית והמשיג את האנטישמיות החדשה. במלואת שנתיים למותו של פילוסוף האהבה והאופוזיציונריות"
ניתן להגיע אל המאמר המלא דרך הקישור הבא: http://www.dmag.co.il/pub/histadrut/panim65/index.html

 prize1הפקולטה לחינוך והחוג לייעוץ והתפתחות האדם מברכים את גב' עלקא פרידלנד מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם והפקולטה למדעי הרווחה והבריאות שזכתה בפרס הדיקן ללימודים מתקדמים, לעבודת הגמר המחקרית (תזה) בנושא: "הריון במקום העבודה - נשיות ופריון במערכת החינוך במגזר החרדי", בהנחייתן של פרופ' רות כץ וד"ר אורנה בלומן-גולדברג.

תקציר העבודה:

המחקר שלפנינו עוסק בהיריון בעולם העבודה ומאיר את חווית ההיריון של מורות במערכת החינוך החרדי בישראל. בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בחקר עולם העבודה בכלל ומקומן של נשים בו בפרט. אחד מתחומי המחקר הספציפיים עוסק בהיריון במקום העבודה על מכלול משמעויותיו. גוף הידע הקיים בנושא מצומצם, ובייחוד זה הבוחן את התופעה מנקודת המבט של העובדות עצמן. כמו כן, בהיות המועסקות וולדניות, החוות תופעה זו בתדירות גבוהה ביחס לאוכלוסייה הכללית יש מקום להתעצמות החוויה. מטרת מחקר זה היא לבחון את החוויה כפי שהיא משתקפת מעיניהן של נשים חרדיות הרות, כיצד הן מתמודדות עם האתגרים הכרוכים בהיריון במקום העבודה, עמדותיהן ביחס לעצמן ולמעסיק וכן ביחס להיבט התרבותי מגזרי. המחקר נערך בשיטה איכותנית פנומנולוגית תוך שימוש בראיונות עומק חצי מובנים. אוכלוסיית המחקר כללה 24 נשים חרדיות העובדות בבתי ספר חרדיים ובסביבת עבודה חרדית שחוו היריון לאחרונה או שהיו בהיריון בעת ביצוע המחקר. הנשים בנות 23-41, כולן בעלות השכלה גבוהה בתחומים רלוונטיים להוראה ולחלקן אף תואר שני.

ממצאי המחקר פורשים תמונה רחבה ומפורטת של חווית העבודה של נשים אלו על היבטיה השונים. הפרק הראשון בו מוצגים עיקר הממצאים, עוסק במכלול ההתנסות דרך עיני המורה ההרה הן בהיבטים התוך אישיים והן בהיבטים בין אישיים. כך עלו התמודדויות אישיות עם היריון בעבודה, כמו גם מערכות יחסים בסביבת העבודה ותובנות על פריון ועבודה בכלל. הפרק השני משלים את נקודת המבט של הנשים ומביא את מבטם של מעסיקים חרדיים. רואיינו ארבע מנהלות ומנהל אחד בטווח גילאים שבין 38-61 ושם עולה בעיקר השילוב של תפיסת העולם האישית והניהולית הנלווה לכל עניין העסקת נשים וולדניות במגזר החרדי. בפרק השלישי הובאה נקודת התייחסות של שתי האוכלוסיות לעיל לנקודת מבטם של התלמידים הנחשפים להריון של מורותיהם. התלמידים הם הצלע השלישית ב"ניהול" היריון במסגרת בית ספר, החווה גם היא מורכבויות הקשורות להריונה של  המורה.

הדיון בממצאי המחקר מתמקד בנושאים שעלו תוך תיאור וניתוח המורכבות של מערכות היחסים על מאפייניהן הייחודיים. זוהה דפוס משותף של אמונה בא-ל ומתוכה אמונה בפריון כדרך חיים, הסוככת על התהליך כולו ומשפיעה על אופן ההתמודדות עמו. נמצאה הפרדה בין מציאות של 'קונפליקט היריון עבודה' כפי שהוא בא לידי ביטוי בספרות המחקרית לבין הדרך שבה נתפסת ומפורשת מציאות זו בעיני האוכלוסיות הנחקרות. אם מצד ההתמודדות עם הקשיים בהיבט אישי בינאישי ומערכתי, ואם מצד הפרשנות הניתנת לכל אחד מהיבטים אלו.

מעבר לתרומת ממצאי המחקר לגוף הידע, ולהשמעת קולה של אוכלוסייה שרובה זוכה להדרה מסדר היום, עלו מספר המלצות יישומיות לעולם העבודה והחינוך. בהקשר לעולם העבודה עלה הצורך בחידוד המידע על זכויות עובדות הרות, הן עבור הנשים העובדות והן עבור המעסיקים, תוך שימת דגש על כך שהבנה משותפת לצרכי המערכת, אין בה בכדי לאפשר פגיעה בזכויות עובדת הרה. כמו כן בהקשר לעולם החינוך, עלתה תופעה של הסתרה ועזיבה פתאומית של מחנכות ומורות את תלמידיהן לחופשת לידה. ההשלכות הפסיכולוגיות להתנהלות זו מעלות צורך בפתיחה של הנושא ושימת דגש על הליך מסודר עד כמה שניתן של עזיבת מורות לחופשת לידה תוך מניעה של פגיעה נפשית בתלמידים.

בgilrach-12יום שני, ה 12/5/2014 נערך פורום הגיל הרך השלישי לשנת הלימודים תשע׳׳ד. בפורום נכחו למעלה מ-70 משתתפים: סטודנטים, אנשי סגל, ואורחים.
הפורום עסק בין השאר בתכנית הלימודים החדשה המבנה התייחסות לשואה כבר בגן הילדים ובהצעות דומות לזו אשר תוכנן שונה אולם מהותן דומה ומעלה את השאלה לגבי יכולתם של ילדים בגיל הרך להתמודד עם תכנים מורכבים. בדיון הוצגו היתרונות והחסרונות של הצגת תכנים מסוג זה בגן על ידי סטודנטים לתואר שני בפקולטה: רים אבו-אסעד, אבידן איילשטיין, מנאר גנאים, שירה מויאל, ונירית פנחס. ד"ר דבי גולדן וד"ר צפריר גולדברג הגיבו לדברים ונערך דיון ער בהשתתפות הקהל. ד"ר יאיר זיו הנחה את האירוע. 

לחץ כאן לצפייה בתמונות מהאירוע

Menu