הדוקטורנט טל ניר בהצגת מחקר באוניברסיטת הארוורד

ניר מציג בכנסהפקולטה לחינוך מברכת את טל ניר, דוקטורנט במגמה לניהול מערכות חינוך, אשר הציג השבוע מחקר שערך בכנס שהתקיים באוניברסיטת הארוורד. המחקר עסק בהשתתפות במועצות נוער ברשויות מקומיות בישראל. על בסיס המחקר פרסם טל מאמר בכתב העת Children and Youth Services Review, אשר נכתב בשיתוף עם מנחת עבודת התיזה, ד"ר לטם פרי-חזן, ראש המגמה לניהול מערכות חינוך.

המחקר שהציג טל בוחן את יישומו של חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים ונוער), תשע"א-2011, המחייב כל רשות מקומית בישראל להקים מועצת נוער רשותית. חוק זה עוצב בהתאם לסעיף 12 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, המעגן את זכותם של ילדים להשתתף בהחלטות הנוגעות לחייהם. במחקרו של טל נמצא כי מועצות הנוער עוסקות כמעט אך ורק בתחומים הקשורים לתרבות הפנאי של בני הנוער, ובפרט בארגון מסיבות וטיולים לבני נוער. עוד נמצא כי בניגוד למחקרים אחרים בעולם שהראו כי ילדים שהשתתפו במועצות תלמידים ונוער הביעו ביקורת כלפי השתתפות שלא הייתה משמעותית, המשתתפים במחקר ייחסו ערך רב להשתתפותם ולתוצאותיה. נוכח ממצאים אלה, נטען במחקר כי מועצות הנוער בישראל מאפשרות לילדים המשתתפים בהן "השתתפות ממוסגרת", אשר תחומה בתוך מחלקת הנוער של הרשות המקומית. בתוך משבצת מוגבלת זו, הילדים שותפים בארגון אירועים רבי משתתפים אשר מעניקים להם תחושה של עשייה ומשמעות. ההשתתפות הממוסגרת מייצרת עבור הילדים מראית עין של תהליכים דמוקרטיים, מגבשת את תודעת הזכויות שלהם באופן שאינו משקף את העקרונות העומדים ביסודה של הזכות להשתתפות, ומגבילה את חשיבתם הביקורתית על השתתפותם במועצות. 

זכיה בתחרות של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך בתחום האוריינות העברית

עיטור זכייההפקולטה לחינוך מברכת את פרופ' מיכל שני, פרופ' תמי קציר, דר' אורלי ליפקה ודר' ענת פריאור מהחוג ללקויות למידה על זכייתן בתחרות של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך להצעות מחקר בתחום האוריינות העברית כשפת אם. לביצוע המחקר בנושא 'גישה רב-רכיבית להבנת הנקרא: הכשרת מורים למיפוי והתערבות', יוענק סכום מכובד לתקופה של שלוש שנים.

תקציר הצעת המחקר:

גורמים רבים תורמים להצלחה של תלמידים ברכישת הבנת הנקרא. תיאוריות הרב-רכיביות ( (RAND, 2002 מציעות כי הבנת הנקרא מושפעת ממגוון רחב של משתנים של הקורא, הטקסט ומטרת הקריאה. ברמת הקורא שני משתנים עיקריים הם הידע הלשוני והיכולות המטה-קוגניטיביות. שילוב של יכולות לשוניות ומשתנים מטה-קוגניטיביים הכרחי להבנת נקרא עמוקה. מחקרים בארץ ובעולם מצביעים על כךשלפחות 15% מכלל התלמידים בבתי הספר מגלים קשיים בהבנת הנקרא. הוראה מיטבית, המותאמת לצרכי הלומד ולשפת הלימוד, היא בעלת השפעה מרכזית לרכישת הבנת הנקרא. במסגרת המחקר המוצע תגובש תכנית הכשרת מורים ייעודית לשיפור תהליכי הבנת הנקרא של תלמידי בית הספר היסודי בכיתות ד'-ה'.

בכתות הגבוהות של בית הספר היסודי עולה חשיבותן של יכולות הבנת הנקרא לאור העומס הגובר של קריאה לשם רכישת ידע. בקרב דוברי עברית, נוסף על האתגר האוניברסלי שתואר לעיל, קיים האתגר של המעבר מקריאה מנוקדת ללא מנוקדת. בנוסף, בכיתה ה ' מועברים מבחני מיצ"ב ולכן "צווארי בקבוק" הנוצרים בהבנת הנקרא בכיתה ד' עלולים להשפיע על ההישגים במבחנים אלו. לבסוף, מדינת ישראל היא מדינה קולטת עליה, ולפיכך ישנם ילדים רבים במערכת החינוך שאינם דוברים עברית כשפת אם, ומועדים במיוחד לפערים בידע לשוני אשר עלולים להקשות על הבנת הנקרא ועל הצלחה אקדמית.

גוף הידע העולה מן המחקר האקדמי בתחום הבנת הנקרא מכיל מספר רב של תובנות  ופרקטיקות פדגוגיות מבוססות מחקר בתחום הקידום של הבנת הנקרא, אך תובנות אלו אינן מתורגמות באופן מספק לעשיה פדגוגית.

בנוסף, ידוע כי מורים מתקשים בפירוש ממצאי מיפוי ויישום קשת רחבה של כלים מבוססי מחקר בכיתות הטרוגניות להנעת שינוי חינוכי.

לפיכך, המחקר הנוכחי יבחן את יעילותן של שתי תוכניות הכשרת מורים, המלוות בחומרים פדגוגיים הכוללים רשימות אוצר מילים אקדמיות ויחידות הוראה בתחום הבנת הנקרא, וכן מבחן מיפוי רב-רכיבי בתחום הבנת הנקרא. תכנית הכשרה אחת (Reading Intervention) תתמקד בהקניית פרקטיקות מבוססות מחקר לקידום הבנת הנקרא, המתבססות על התפיסה הרב-רכיבית, ובפרט בתשתית הלשונית והמטה-קוגניטיבית של תהליכי הבנת נקרא. תכנית הכשרה מורחבת (Mapping-to-Intervention) תציג באופן מצומצם יותר את תכני התכנית הראשונה, ותוסיף עליהם יחידות הכשרה ספציפיות המתמקדת באופן השימוש בנתוני המיפוי לבחירה מיטבית של פרקטיקות הוראה. יעילותן של תוכניות אלו תיבחן אל מול קבוצת ביקורת פסיבית, וכן אל מול קבוצת ביקורת בה יקבלו המורים את ממצאי המיפוי של התלמידים ואת חומרי ההוראה, אך ללא הכשרה מלווה על השימוש בהם. יעילות התוכניות תיבחן ברמת הידע, התפיסות הפדגוגיות ותחושת המסוגלות העצמית של המורה. יעלות התוכניות תיבחן במקביל ברמת היכולות הבסיסיות ויכולות הבנת הנקרא של התלמידים. המיפוי שייערך שייערך בתחילת תוכנית המחקר יאפשר גם לבחון את היעילות הדיפרנציאלית של תוכניות ההכשרה עבור פרופילים שונים של תלמידים – מתקשים ותקינים, דוברי שפת אם עברית או שפות אחרות וכו'. התכנית תכלול 120 מורים וכ-3600 תלמידים, מכיתות ד' וה'. 

Menu