אוסאמא סווידןהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר אוסאמה סואידןד׳׳ר אוסאמה סואידן, בוגר התואר השלישי בחוג לחינוך מתמטי, בהנחייתה של פרופ' מיכל ירושלמי, על זכייתו במלגת תכנית מלגות ות"ת לבתר-דוקטורנטים מצטיינים בני החברה הערבית -מחזור ג', לשנים תשע"ו – תשע"ז.

לאוסאמה תואר ראשון במתמטיקה טהורה ותואר שני בחינוך מתמטי מאוניברסיטת חיפה, את שניהם סיים בהצטיינות. עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת בהבנת תהליכי התהוות של משמעויות מוסכמות של סימנים מתמטיים בסביבה טכנולוגית, והשפעתם על השימוש בפתרון בעיות. אוסאמה לימד מתמטיקה וריכז את המקצוע בבית ספר אורט אחווה בגלבוע, לימד וריכז קורסים בהוראת המתמטיקה בהשתלמויות מורים, והוביל קורסים ופורמים מתוקשבים למורי המתמטיקה בחטיבה העליונה. כמו כן הוביל אוסאמה פרויקט אינטרנטי לחיזוק הלמידה החושית של מתמטיקה בקרב תלמידים.

תכנית המלגות לדוקטורנטים מצטיינים מבני המיעוטים החלה בשנת הלימודים תשס”ג, במסגרת פעולות ועדת ההיגוי של הוועדה לתכנון ולתקצוב להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב בני המיעוטים. מטרות התוכנית לעודד סטודנטים מבני המיעוטים לפנות ללימודי תואר שלישי, לאפשר להם להקדיש מלוא זמנם ללימודים ולהרחיב בטווח הארוך את מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר מבני מיעוטים במוסדות להשכלה גבוהה המוכרים בישראל.

סמל המרכזהמרכז הארצי למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי פיתח חוברת משימות מתמטיות לתלמידים/ות בכיתות מדעיות.  בחוברת יש בנוסף הפניות לפעילויות באתרי המרכז. החוברת יצאה לאור במימון האגף למדעים במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך ומינהלת מל"מ, המרכז הישראלי לחינוך מדעי טכנולוגי.

בחוברת ארבע יחידות הכוללות פעילויות רבות עוצמה. הפעילויות עוסקות בנושאים שונים אך כולן
חושפות את העוצמה של המתמטיקה ככלי חשיבה, ייצוג ופתרון. במהלך פתרון הפעילויות מומלץ (אך לא הכרחי) להשתמש ביישומונים הדינאמיים המשולבים ביחידה, המאפשרים לראות את פעולת ההזזות והמתיחות באופן חזותי ומוחשי וכתנועה חיה של הגרפים.

לצפייה בחוברת המלאה לחצו כאן
לאתר המרכז למורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי לחצו כאן

למפגש שנערך ביום 14.10.15 הגיע כ- 140 סטודנטים מן החוגים השונים. במפגש הוצגו החוגים בפקולטה ותוכנית הלימודים, ניתן מידע לגבי הרשות ללימודים מתקדמים, מסלולי לימוד עם תיזה וללא תיזה, פעילויות אגודת הסטודנטים, יחידת המחשוב של הפקולטה, והיחידה לתמיכה בלקויות למידה (יה"ל).
 
לאחר המפגש המרכזי הפקולטתי התחלקו הסטודנטים למפגשים אינטימיים יותר על פי החוגים והתוכניות השונות.

לצפייה בתמונות מהמפגש לחץ כאן

תוכנית ייחודית לתואר שני במגמה לפיתוח מערכות חינוך (בחוג ללמידה, הוראה והדרכה) יחד עם לימודים לתעודת הוראה לבית הספר היסודי תיפתח בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ו) בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. התכנית מהווה פריצת דרך אקדמית בתחום הכשרת המורים ובה, לראשונה בישראל, תעניק האוניברסיטה תואר שני בחינוך יחד עם תעודת הראה לחינוך בבית הספר היסודי.
לתוכנית יתקבלו בוגרי תואר ראשון מאוניברסיטאות ומכללות שיעמדו בתנאי הסף ואשר רואים את עצמם משתלבים בתחום החינוך היסודי. הם ילמדו יום בשבוע לתואר שני ויום נוסף לתעודת הוראה באוניברסיטת חיפה. את ההתנסות המעשית שלהם - בדגם חדשני של אימונים אינטנסיביים בהוראה בבית ספר היסודי "אילנות" בחיפה הם יעשו במשך שני חצאי ימים. במסגרת זו הם ילמדו כקהילה דיאלוגית שתשים דגש על היבטים רבים בתחום החינוך וההוראה ובהם פדגוגיה מתקדמת לבית הספר היסודי, הגברת יכולות החשיבה והלמידה של הלומדים הצעירים, יצירת אקלים כיתה מקבל וחיובי וכמובן השתלבות בצוות בית הספר היסודי כעמית הוראה.
המתקבלים לתוכנית יזכו למלגה.

פרטים נוספים בקישור

isfהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר לטם פרי-חזן, ראש המגמה לניהול מערכות חינוך בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך על זכייתה בשיתוף עם פרופ' מיכאל בירנהק מאוניברסיטת תל אביב במענק מחקר יוקרתי של הקרן הלאומית למדע (ISF) במדעי החברה. המענק ניתן לשלוש שנים על מחקרם בנושא -  מצלמות אבטחה/מעקב בבתי ספר בישראל: משפט, פרטיות וחינוך.

בשנים האחרונות הותקנו במאות בתי ספר בישראל מערכות מצלמות. המחקר יבחן את מקום המשפט בתהליכים שהביאו לקבלת ההחלטות על התקנת המצלמות, בבתי הספר וברשויות המקומיות, ואת האופנים בהם השימוש במצלמות בפועל משפיע על תהליכי משמעת, על השיח החינוכי בבית הספר ועל תודעת הזכויות של הילדים.

לקריאת התקציר המדעי של המחקר

nil1ב-25.06.15 התקיים פורום רכזי סטאנילי מנדלסוןז' במופ"ת ובו ד"ר נילי מנדלסון וגב' נאוה בר הציגו את תכנית הלימודים של סדנאות הסטאז' המתקיימות במסגרת המחלקה ללימודי המשך והתפתחות מקצועית בחינוך באוניברסיטת חיפה. בפורום משתתפים כ 80 רכזי סטאז' באוניברסיטאות ובמכללות להוראה.

התכנית "בין תיאוריה לפרקטיקה" פותחה בשיתוף צוות מנחות הסטאז' והיא משקפת את תפיסת הפקולטה, השמה דגש על שילוב בין ידע אקדמי (תיאורטי ואמפירי/מחקרי) לבין ידע מעשי (התנסות בשדה החינוכי).

החל משנת הלימודים תשס"ג חלה על בוגרי החוגים להוראה באוניברסיטאות, חובת התמחות והשתתפות  בסדנא נלווית לאורך שנת העבודה הראשונה בהוראה. שלב הכניסה למקצוע ההוראה (INDUCTION) מוגדר בישראל כשלב בן שלוש שנים: שנת התמחות בהוראה (סטאז') ושתי שנות העבודה הראשונות שלאחריה. מסלול מובנה של תהליכי ליווי והערכה בשלב זה, יש בהם כדי לאפשר כניסה טובה יותר למערכת .

במסגרת המחלקה ללימודי המשך והתפתחות מקצועית בחינוך, הסדנא מתקיימת בקבוצה קטנה של עמיתים ומוגדרת כסדנת תמיכה. במסגרת עבודת המתמחה בביה"ס ימונה לו חונך מתחום הדעת אליו הוכשר. במהלך השנה מתבצעים שני תהליכי הערכה למתמחה: הערכה מעצבת - באמצע שנת הלימודים והערכה מסכמת בסיום שנת הלימודים על ידי ועדת הערכה בית ספרית.

תמונת הספרהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר יותם חותם, ראשכריכת הספר המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי בחוג ללמידה, הוראה והדרכה על הוצאת ספר חדש בעריכתו יחד עם פרופ' פיליפ ווקסלר.

הספר שכותרתו New Social Foundations for Education: Education in 'Post Secular' Society ראה אור בימים אלו בהוצאת Peter Lang.

תקציר הספר:

There has been growing scholarly attention to questions about the revival of religion and religiosity on global social, cultural and political fronts and the emergence of a ‘post-secular’ society. New Social Foundations for Education is dedicated to the drawing of the implications of the contemporary ‘post-secular’ social transformation for education. Though the question of the ‘post-secular’ stands at the focal point of a wide range of academic debates and discussions, within educational discourse it has not received close scholarly attention. This volume aims to correct this lack by presenting groundbreaking works of leading scholars from Europe, North America, and the Middle East. Contributions discuss such topics as the mystical tradition and its social and pedagogic implications; contemplative practices; spriritual education; and the relations between secular and religious education in different local contexts.

לדף הספר בהוצאה לחצו כאן

 

פרופ׳ רבקה איזיקוביץברכות לפרופ' (אמריטה) רבקה איזיקוביץ', פרופ׳ רבקה איזיקוביץמהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך על בחירתה לכהן כעורכת כתב העת המכובד 'מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית'. בדברי ועדת האיתור בכתב העת, לפרופ' איזיקוביץ' נכתב: "חברי הוועדה החליטו פה אחד שאת המועמדת המתאימה ביותר להוביל את כתב העת שיקר ללב כולנו".

כתב העת מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית הוא ביטוי לחזונה של עמותת אפשר לפעול לפיתוח העבודה החינוכית-סוציאלית בישראל. המערכת עיצבה את ייעודו של כתב העת כבמה המאפשרת ומעודדת שיתוף מפרה בין אנשי האקדמיה, בעיקר במדעי החברה, לבין אנשי השדה בתחום החינוכי- סוציאלי, עם דגש בילדים ובני נוער בסיכון בחברה רב-תרבותית כישראל. זהו כתב עת שפיט המפרסם מחקרים, מאמרים עיוניים ויישומיים של אנשי חינוך, טיפול, הדרכה, שיקום, רווחה וחברה בנושאים האלה: ילדים ובני נוער בסיכון, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, טיפול בפרט ובמשפחה, חינוך וטיפול בקהילה ובפנימייה, רב-תרבותיות, גישור ודיאלוג, מדיניות חברתית, אלימות, לחץ, משבר וטראומה, הדרכת עובדים, חינוך לערכים וחינוך בלתי פורמלי. המאחד את כולם הוא, כאמור, העשייה החינוכית- סוציאלית.

פרופ' רבקה איזיקוביץ' היא פרופסור (אמריטה) מן המניין במגמה לחינוך, חברה ותרבות. היא כיהנה כראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך והיתה חברה בוועדה להערכת הצעות מחקר בלשכת המדען הראשי של משרד החינוך. תחומי התמחותה הם אנתרופולוגיה וחינוך. בשנים האחרונות היא מתמקדת בצעירים ובני נוער מהגרים, באינטראקציה בין הגירה לגלובליזציה ובהשפעה של תהליכים אלו על חינוך פורמלי ולא פורמלי.

לאתר האישי של פרופ' רבקה איזיקוביץ'
לגליונות כתב העת מפגש

פרופ׳ רבקה איזיקוביץברכות לפרופ' (אמריטה) רבקה איזיקוביץ', פרופ׳ רבקה איזיקוביץמהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך על בחירתה לכהן כעורכת כתב העת המכובד 'מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית'. בדברי ועדת האיתור בכתב העת, לפרופ' איזיקוביץ' נכתב: "חברי הוועדה החליטו פה אחד שאת המועמדת המתאימה ביותר להוביל את כתב העת שיקר ללב כולנו".

כתב העת מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית הוא ביטוי לחזונה של עמותת אפשר לפעול לפיתוח העבודה החינוכית-סוציאלית בישראל. המערכת עיצבה את ייעודו של כתב העת כבמה המאפשרת ומעודדת שיתוף מפרה בין אנשי האקדמיה, בעיקר במדעי החברה, לבין אנשי השדה בתחום החינוכי- סוציאלי, עם דגש בילדים ובני נוער בסיכון בחברה רב-תרבותית כישראל. זהו כתב עת שפיט המפרסם מחקרים, מאמרים עיוניים ויישומיים של אנשי חינוך, טיפול, הדרכה, שיקום, רווחה וחברה בנושאים האלה: ילדים ובני נוער בסיכון, אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, טיפול בפרט ובמשפחה, חינוך וטיפול בקהילה ובפנימייה, רב-תרבותיות, גישור ודיאלוג, מדיניות חברתית, אלימות, לחץ, משבר וטראומה, הדרכת עובדים, חינוך לערכים וחינוך בלתי פורמלי. המאחד את כולם הוא, כאמור, העשייה החינוכית- סוציאלית.

פרופ' רבקה איזיקוביץ' היא פרופסור (אמריטה) מן המניין במגמה לחינוך, חברה ותרבות. היא כיהנה כראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך והיתה חברה בוועדה להערכת הצעות מחקר בלשכת המדען הראשי של משרד החינוך. תחומי התמחותה הם אנתרופולוגיה וחינוך. בשנים האחרונות היא מתמקדת בצעירים ובני נוער מהגרים, באינטראקציה בין הגירה לגלובליזציה ובהשפעה של תהליכים אלו על חינוך פורמלי ולא פורמלי.

לאתר האישי של פרופ' רבקה איזיקוביץ'
לגליונות כתב העת מפגש

ב 29.6.2015 התקיים בפקולטה טקס מצטייני מ.א בפקולטה לחינוך, בנוכחות דיקן הפקולטה לחינוך, פרופ' לילי אורלנד ברק, ראשי החוגים, חברי סגל, מסיימי המ.א המצטיינים, בני משפחותיהם ואורחים. במעמד הטקס קיבלו המצטיינים אות הצטיינות ומתנה. 
 
הפקולטה לחינוך מתכבדת וגאה בהישיגיהם של מסיימי המ.א המצטיינים ומאחלת להם בהצלחה בהמשך דרכם המקצועית, האישית והאקדמית.  
 
מסיימי המ.א המצטיינים: 
 
החוג לחינוך מיוחד 
מהא נאטור - הצטיינות יתרה
נושא התזה: הורות למתבגר עם לקות אינטלקטואלית בעדה הדרוזית: השוואה בין הורים דרוזים למתבגרים עם לקות אינטלקטואלית לבין הורים דרוזים למתבגרים ללא לקות
מנחה: ד"ר איריס מנור בינימיני
 
רותם יוגב - הצטיינות 
גל כהן - הצטיינות 
קארין שיטרית - הצטיינות 
 
החוג לחינוך מתמטי 

יעל לוז - הצטיינות יתרה, ציון לשבח מטעם ועדת פרס הרקטור והדיקן ללימודים מתקדמים לעבודות גמר מחקריות מצטיינות תשע"ה

נושא התזה: הערכה ממוחשבת של מיומנויות הוכחה בגיאומטריה
מנחה: פרופ' מיכל ירושלמי
 
חמד שבאט - הצטיינות 
 
החוג ללמידה, הוראה והדרכה 
נעמי הידיי - הצטיינות 
חני לוין - הצטיינות 
תמר נוביק - הצטיינות 
מיכל סינגר - הצטיינות 
 
החוג ללקויות למידה 
שרון סדן - הצטיינות יתרה 
נושא התזה: תפיסת תת-קבוצה של פריטים בטווח הסוביטייזינג בקרב מבוגרים עם וללא דיסקלקוליה התפתחותית
מנחה: ד"ר ליאת גולדפרב
 
פבלו סרקוסטי - הצטיינות יתרה 
נושא התזה:היבטים נוירו-קוגניטיביים של קריאה קולית ודמומה בקרב קוראים מבוגרים דיסלקטיים וטיפוסיים: ניסוי fNIRS
מנחות: פרופ' צביה ברזניץ ז"ל וד"ר שלי שאול
 
קטרין סבאח - מצטיינת דיקן ללימודים מתקדמים 
נושא התזה:לקויים בייצוג אובייקטים רב ממדיים בקרב בעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD
מנחה: ד"ר ליאת גולדפרב
 
מנאר פארס - מצטיינת דיקן ללימודים מתקדמים 
נושא התזה: השפעותיה של איכות שינה ירודה על התפקודים הקוגניטיביים בקרב ילדים בגילאי בית ספר
מנחה: פרופ' אוסיד ח'טיב
למט פאר - מצטיינת דיקן ללימודים מתקדמים 
נושא התזה:'התמקדות ספונטנית' במאפיינים פונולוגיים וסמנטיים של מילים והקשרה  לניצני אוריינות בקרב ילדי גן דוברי ערבית
בהנחיית פרופ' מיכל שני וד"ר שלי שאול
 
מורן אסס חתן - הצטיינות 
נושא התזה: הקשר בין זיכרון לטווח קצר ואוריינות מוקדמת בקרב ילדי גן חובה
מנחה ד"ר שלי שאול
 
ראגא יאסין - הצטיינות 
נושא התזה: שליטה בהעברה מערבית כשפה ראשונה בעת עיבוד עברית כשפה שנייה:  התפקיד של מיומנות בשפה השנייה ופונקציות ניהוליות 
מנחה:ד"ר ענת פריאור
 
מרוה אבנט - הצטיינות 
ענב אמניפור - הצטיינות 
נטלי חבז - הצטיינות
מרי לופטין - הצטיינות
איה מנצור - הצטיינות
 
החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך 
אפרת חלד - הצטיינות 
נושא התזה: הון פסיכולוגי בצוותי ניהול בבתי ספר: תפקידו המתווך בקשר שבין אקלים של למידה לבין תוצרים ברמת הפרט והצוות 
מנחה: פרופ' אנית סומך
 
גל בן - לולו נובוסלסקי - הצטיינות
נועה בנתור - הצטיינות
לימור חורש אולברג - הצטיינות
אשרת טל - הצטיינות
נוגה נחום - הצטיינות
חיים סרורי-לביא - הצטיינות
אפרת קוגן - הצטיינות
 
החוג לייעוץ והתפתחות האדם 
אליה שוסטרמן - הצטיינות יתרה 
נושא התזה: שם הילד ומיתוס ההורה: בחירת שם הילד הראשון כמהדהדת את חווית העצמי של ההורה ויחסיו עם שמו
מנחות: פרופ' הדס ויסמן וד"ר דנה אמיר
 
אליעזר אורי נחום - מצטיין הדיקן ללימודים מתקדמים 
נושא התזה: הטרוסקסיזם מופנם והתנהגות מינית מסתכנת: הגורמים המתווכים ביניהם בקרב צעירים הומוסקסואליים
מנחה:פרופ' רחל סגינר
 
מעין פלד - מצטיינת הדיקן ללימודים מתקדמים 
נושא התזה: הקשר בין איכות השינה ותפקודים אקזקוטיביים בגילאי שנה-שנתיים
מנחה: פרופ' ענת שר
 
עטאף בן נג'יב ח'טיב - הצטיינות 
נושא התזה: התמודדות עם איום מתממש ועם איום עתידי: המקרה של תושבי כפר עג'ר 
מנחה: פרופ' משה זיידנר
 
יזיד גבאים - הצטיינות 
נושא התזה: הקשר בין משחקיות (playfulness) ועיבוד המידע החברתי ובין הסתגלות חברתית בקרב ילדי הגן
מנחה: ד"ר יאיר זיו
 
מיטל רונן - הצטיינות 
נושא תזה: אתנוגרפיה של קבוצות לחמלה עצמית
מנחה: ד"ר אביהו שושנה
 
קורל איילת שחר - הצטיינות 
נושא התזה: ערכה התרפויטי של כתיבה בבלוג על ידי אמהות לילד ראשון בשנת האמהות הראשונה
מנחה:פרופ' עזי ברק
 

וייסברגר יפעת - בהצטיינות יתרה
נושא התזה: עיבוד מידע חברתי, תפיסה עצמיתף וייצוגי יחסי התקשורת בקרב ילדים בגיל הרך שחוו התעללות והזנחה השוהים במסגרת חוץ ביתית
מנחה: ד"ר יאיר זיו

אורבך יפית - כמצטיין הדיקן ללימודים
נושא התזה: פרקטיקות לפיתוח וטיפוח חמלה עצמית בישראל
מנחה: ד"ר אביהו שושנה

חני גרנסקי - הצטיינות 
סופיה ורגה - הצטיינות 
נטע יהלום - הצטיינות 
מוריה מאור - הצטיינות 
הדר מרקו - הצטיינות 
נאוה עוגן - הצטיינות 
הדס פרידמן - הצטיינות 
 

mbpf 1ברכות לפרופ' (אמריטה) מרים בן-פרץ על הזכייה המכובדת בפרס א.מ.ת לשנת 2015, בקטגוריה מדעי החברה, בתחום החינוך וקידום החינוך. הפרס יוענק בטקס חגיגי, בהשתתפות ראש הממשלה ובחסותו, בחודש נובמבר, 2015.

פרס א.מ.ת מוענק מידי שנה על הצטיינות והישגים אקדמאיים, או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הפרס מוענק על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע, התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל.

הקרן רואה בפרס אות והוקרה לאלה הרואים את המצוינות כדרך חיים ואת מיצוי היכולות האישיות כצווי ליצירת עולם טוב יותר לדורות הבאים.

הפרס מנוהל ע"י ועדת הפרס, המורכבת מנציגי הקרן ונציגי ראש הממשלה. יו"ר ועדת פרס א.מ.ת - שופט ביהמ"ש העליון (בדימ') יעקב קדמי.


מרים בן פרץ היא פרופסור אמריטה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הייתה ראש בית ספר לחינוך באוניברסיטת חיפה ונשיאת מכללת תל חי. תחומי עניינה העיקריים  הם חקר תוכניות לימודים, הכשרת מורים, פיתוח מקצועי, קביעת מדיניות בחינוך וחינוך יהודי. פרסמה ספרים, פרקים בספרים ומאמרים רבים בכתבי עת.  פרופסור אורח באוניברסיטאות בכמה מדינות ובהן ארצות הברית, קנדה וגרמניה וכיום משמשת פרופסור אורח ב Institute of Education באוניברסיטת לונדון. חברה באקדמיה הלאומית האמריקאית לחינוך (NAEd). כלת פרס ישראל לחקר החינוך 2006.

כריכת הספרפיתוח מבחן המשכל המתוקנן WISC IV- ARB בערבית בוצע על ידי החוקר והקלינאי פרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה וראש תוכנית ההתמחות בלקויות למידה לדוברי ערבית,  יחד עם הקלינאים ד"ר סיזר חכים, פרופ' יוחאי אשל וד"ר לילי רוטשילד מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה, והפסיכולוג הקליני, מר דניס ברנשטיין, נציג חברת Psych Tech  שמימנה את הפרויקט.
פרופ' רפיק אברהים מוסר: " כקלינאי וכחוקר, אני רואה בהתאמה ותקנון כלי אבחון בכלל לאוכלוסייה דוברת הערבית בארץ, שהיא בעלת רקע שפתי ותרבותי שונה, משימה לאומית ממדרגה ראשונה.  שפה כידוע הינה רכיב מרכזי בכל תהליך אבחון ו/או התערבות מקצועית עם אוכלוסיית ילדים תקינה ולקויה במערכת החינוך ומכאן החשיבות להיבחן בשפת האם" .
לדברי פרופ' אברהים,  מבחן הוכסלר הראשון הותאם למערכת החינוך העברית רק בשנות ה 70 במאה הקודמת ובאותה הזדמנות נבנתה גרסה מתורגמת ולא מתוקננת בערבית . בשנת 1993 נבנתה גרסה מעודכנת עם נורמות בעברית   WISC-R-95  כאשר בינתיים יצאו שתי גרסאות מעודכנות באנגלית, השלישית והרביעית  ( WISC III-IV ). רק הגרסה הרביעית ביניהם (WISC IV- HEB) שיצאה לאור ב 2003  זכתה להתאמה ותקנון לעברית בשנת 2005 לגילאים 6 עד  17 ו- 11 חודשים.
פרופ' אברהים מוסיף כי בכל אותם עשרות שנים לא עמדה לרשות המאבחן בערבית גרסאות מעודכנות ומתוקננות לאוכלוסיית ילדים דוברי ערבית. מצב עניינים זה שהוא ירוד למדי, היה ונשאר כתם מקצועי על השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) ועל מערכת החינוך בארץ. דו"ח שהכין בזמנו ד"ר אנדרי מזאווי (מזאווי, 1997) עבור הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים במערכת החינוך הערבית, ציין את הליקויים החמורים בתחום שירותי האבחון בחינוך הערבי ובראשן, חוסר בנורמות מתוקפות למבחני משכל (כמו וכסלר וקאופמן). נתונים שמסר שר החינוך דאז יוסי שריד לכנסת בתשובתו לח"כ ברכה (תשובת שריד לברכה, 4.11.99) העלו כי 52% מהתלמידים עם פיגור קל הם ערבים (פי 2 וחצי יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה). לעומת זאת, אותרו רק 4.8% תלמידים ערבים מקרב התלמידים הסובלים מכשלים לימודיים ספציפיים-לקויי למידה (שהם פחות פי 4 מאחוזם באוכלוסיה הכללית). מנתונים אלו עולה החשד, כי ילדים ערבים רבים אובחנו בשוגג כלוקים בפיגור ולא זכו לשירות הולם המגיע להם  וסבלו עקב כך מפגיעה חברתית ונפשית.
לפי פרופ' אברהים, גרסת המבחן שפיתוחה ארך כ-4 שנים, כוללת שינויים משמעותיים  כאשר חומרי המבחן והגירויים הכלולים בו חודשו, על מנת לשקף את ההקשר התרבותי העדכני. "ברור כי המבחן נבנה בסטנדרטים בינלאומיים בהתאם להנחיות של ה – INTERNATIONAL TEST  COMMISSION - ITC  ,  והקריטריונים של המו"ל עצמו, הכוללים שלוש בדיקות נפרדות של כל שלבי הפיתוח. כמו כן, נעשו  שינויים קלים בנהלי ההעברה והציינון, על מנת להפוך אותו למבחן בעל תוקף אקולוגי גבוה וידידותי יותר. בנוסף, המבחן עבר התאמות לשוניות בהתאם לסוג האוכלוסייה במדגם הנורמטיבי עפ"י שכבות הגיל ועפ"י משתנים דמוגרפיים מרכזיים (נכללו  כל האזורים הגיאוגרפיים והעדות השונות במדינה)", סיכם פרופ' אברהים.

כריכת הספרפיתוח מבחן המשכל המתוקנן WISC IV- ARB בערבית בוצע על ידי החוקר והקלינאי פרופ' רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח בלקויות למידה וראש תוכנית ההתמחות בלקויות למידה לדוברי ערבית,  יחד עם הקלינאים ד"ר סיזר חכים, פרופ' יוחאי אשל וד"ר לילי רוטשילד מהמחלקה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה, והפסיכולוג הקליני, מר דניס ברנשטיין, נציג חברת Psych Tech  שמימנה את הפרויקט.
פרופ' רפיק אברהים מוסר: " כקלינאי וכחוקר, אני רואה בהתאמה ותקנון כלי אבחון בכלל לאוכלוסייה דוברת הערבית בארץ, שהיא בעלת רקע שפתי ותרבותי שונה, משימה לאומית ממדרגה ראשונה.  שפה כידוע הינה רכיב מרכזי בכל תהליך אבחון ו/או התערבות מקצועית עם אוכלוסיית ילדים תקינה ולקויה במערכת החינוך ומכאן החשיבות להיבחן בשפת האם" .
לדברי פרופ' אברהים,  מבחן הוכסלר הראשון הותאם למערכת החינוך העברית רק בשנות ה 70 במאה הקודמת ובאותה הזדמנות נבנתה גרסה מתורגמת ולא מתוקננת בערבית . בשנת 1993 נבנתה גרסה מעודכנת עם נורמות בעברית   WISC-R-95  כאשר בינתיים יצאו שתי גרסאות מעודכנות באנגלית, השלישית והרביעית  ( WISC III-IV ). רק הגרסה הרביעית ביניהם (WISC IV- HEB) שיצאה לאור ב 2003  זכתה להתאמה ותקנון לעברית בשנת 2005 לגילאים 6 עד  17 ו- 11 חודשים.
פרופ' אברהים מוסיף כי בכל אותם עשרות שנים לא עמדה לרשות המאבחן בערבית גרסאות מעודכנות ומתוקננות לאוכלוסיית ילדים דוברי ערבית. מצב עניינים זה שהוא ירוד למדי, היה ונשאר כתם מקצועי על השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) ועל מערכת החינוך בארץ. דו"ח שהכין בזמנו ד"ר אנדרי מזאווי (מזאווי, 1997) עבור הוועדה לבחינת מיצוי יכולתם של תלמידים במערכת החינוך הערבית, ציין את הליקויים החמורים בתחום שירותי האבחון בחינוך הערבי ובראשן, חוסר בנורמות מתוקפות למבחני משכל (כמו וכסלר וקאופמן). נתונים שמסר שר החינוך דאז יוסי שריד לכנסת בתשובתו לח"כ ברכה (תשובת שריד לברכה, 4.11.99) העלו כי 52% מהתלמידים עם פיגור קל הם ערבים (פי 2 וחצי יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה). לעומת זאת, אותרו רק 4.8% תלמידים ערבים מקרב התלמידים הסובלים מכשלים לימודיים ספציפיים-לקויי למידה (שהם פחות פי 4 מאחוזם באוכלוסיה הכללית). מנתונים אלו עולה החשד, כי ילדים ערבים רבים אובחנו בשוגג כלוקים בפיגור ולא זכו לשירות הולם המגיע להם  וסבלו עקב כך מפגיעה חברתית ונפשית.
לפי פרופ' אברהים, גרסת המבחן שפיתוחה ארך כ-4 שנים, כוללת שינויים משמעותיים  כאשר חומרי המבחן והגירויים הכלולים בו חודשו, על מנת לשקף את ההקשר התרבותי העדכני. "ברור כי המבחן נבנה בסטנדרטים בינלאומיים בהתאם להנחיות של ה – INTERNATIONAL TEST  COMMISSION - ITC  ,  והקריטריונים של המו"ל עצמו, הכוללים שלוש בדיקות נפרדות של כל שלבי הפיתוח. כמו כן, נעשו  שינויים קלים בנהלי ההעברה והציינון, על מנת להפוך אותו למבחן בעל תוקף אקולוגי גבוה וידידותי יותר. בנוסף, המבחן עבר התאמות לשוניות בהתאם לסוג האוכלוסייה במדגם הנורמטיבי עפ"י שכבות הגיל ועפ"י משתנים דמוגרפיים מרכזיים (נכללו  כל האזורים הגיאוגרפיים והעדות השונות במדינה)", סיכם פרופ' אברהים.

ביום 11.6.15, התקיים בפקולטה לחינוך טקס מסיימי דוקטורט תשע"ה,  בהשתתפות דיקן הפקולטה לחינוך, מנחי הדוקטורט, מסיימי הדוקטורט ובני משפחותיהם. במהלך הטקס הציגו הדוקטורים החדשים תקציר עבודת הדוקטורט שלהם בפני קהל המשתתפים.

הפקולטה לחינוך מברכת בגאווה את מסיימי הדוקטורט ומאחלת להם בהצלחה בהמשך דרכם האישית והאקדמית.

לצפייה בתמונות מהטקס

 

מסיימי הדוקטורט שנה"ל תשע"ה:

החוג לחינוך מיוחד

ד"ר טליה גורן
"השפעת הכנת ההורים לאבחון הפרעות על הרצף האוטיסטי על חווית האבחון ועל קבלת ההחלטות של ההורים לגבי הטיפול בילד"
בהדרכת: ד"ר אורית חצרוני

ד"ר למיס עודה
"צמיחה אישית של אמהות ערביות המגדלות ילד עם וללא נכות אינטלקטואלית"
בהדרכת: פרופ' שונית רייטר, ד"ר ליאורה פינדלר

החוג לחינוך מתמטי

ד"ר רונית בסן-צינצינטוס
"ההשפעה של ניתוח-על של מידול על תפיסות מורים את תפקיד המתמטיקה בפתרון בעיות"
בהדרכת: ד"ר אירית פלד

ד"ר עינת גיל
"השפעה ארוכת טווח של קידום חשיבה סטטיסטית הסקתית בלתי פורמלית באמצעות סביבת למידת-חקר עתירת-טכנולוגיה"
בהדרכת: פרופ'  דני בן צבי

ד"ר שי כספי
"התפתחות השיח האלגברי בקרב תלמידים בחטיבת הביניים"
בהדרכת: פרופ' אנה ספרד

החוג לייעוץ והתפתחות האדם

ד"ר שמחה אהרון
"השפעתן של שתי שיטות להוראת הסכמה בידוד משתנים "קונפליקט קוגניטיבי" מול "קונפליקט קוגניטיבי והצמחה" על יכולתם של תלמידים בעלי רמות הישגים שונות להסיק מסקנות מדעיות תקפות בטווח הקצר ולאורך זמן"
בהדרכת: ד"ר מיכאל כץ

ד"ר אורית דרור-לוי
"אוריינטציית עתיד בקרב מתבגרים המתחנכים בכפרי נוער: יחסים בין-אישיים כגורמים מטרימים, עמידות והישגים לימודיים כתוצרים התפתחותיים"
בהדרכת: פרופ' רחל סגינר

ד"ר אביגדור יעקובי
"הקשר בין מסוגלות עצמית, התנהגות מתוכננת והצבת מטרות לבין תפיסת השינוי בהרגלי בריאות וירידה במשקל הגוף בעקבות השתתפות בתכנית קבוצתית לירידה במשקל"
בהדרכת: ד"ר מיכאל כץ

ד"ר ורד מלכה
"מערכת היחסים  בין אימהות לילדים בילדות האמצעית: האם פגות הינה גורם סיכון?"
בהדרכת: פרופ' מירי שרף

ד"ר עדנה נייפלד   
"פיתוח תכנית חינוכית לשימוש נבון באינטרנט עבור ילדים צעירים ובחינת הצלחתה"
בהדרכת: פרופ' עזי ברק

ד"ר ליאת פיינגולד-צרפתי
"התרומה של קבוצת ייעוץ לילדים עם לקות למידה והפרעת קשב וריכוז ולאמהותיהם בשלושה תנאי התערבות שונים: ילד/אם/ילד ואימו"
בהדרכת: פרופ' צפורה שכטמן, פרופ' מיכל שני

ד"ר עינת קרן
"קשורות לחיים: יחסי אימהות ובנות בבגרות"
בהדרכת: פרופ' עפרה מייזלס

ד"ר פנינית רוסו-נצר
"שינויים בכיוון הרוח": חקר פנומנולוגי של חוויות שינוי רוחני
בהדרכת: פרופ' עפרה מייזלס

החוג ללמידה הוראה והדרכה

ד"ר יעקב דיין
"צופים ברשת: מודל ללמידה מהנה של מדעים בשעות הפנאי באמצעות משחק מחשב חינוכי רציני"
בהדרכת: פרופ' יעל קלי

ד"ר יוֹתם הוד
"תירבות בפעולה: פיתוח פרקטיקות השתתפות של תלמידים בקהילות למידה כיתתיות נתמכות בטכנולוגיה"
בהדרכת: פרופ'  דני בן צבי

ד"ר דוד הרבתר
"המורכבויות של פתיחות בחינוך דתי: תובנות משני בתי ספר תיכוניים דתיים ישראליים"
בהדרכת: פרופ' חנן אלכסנדר

ד"ר דליה רבקה חסון-גלעד
"הזהות המקצועית של רכז ההערכה הבית-ספרי: תפישות וציפיות של אנשי חינוך"
בהדרכת: ד"ר חגי קופרמינץ

ד"ר חיותה ינון
"תהליכי קבלת החלטות תעסוקתיות של עובדי הוראה לאורך כעשר שנות קריירה"
בהדרכת: פרופ' לילי אורלנד-ברק

ד"ר פינחס לוזון
"ארוס וחינוך: חינוך ארוטי שכנגד בהגותם של רבי נחמן מברסלב ושל עמנואל לוינס"
בהדרכת: פרופ' אילן גור זאב ז"ל, ייעוץ: פרופ' חנן אלכסנדר

ד"ר סהראב מסרי עודתאללה
"השפעתם של טיפול אינטליגנציה רגשית ואמפתיה כלפי קבוצות פנים בקרב מתבגרים יהודים וערבים על האמפתיה כלפי בני העם השני והיחסים עימם"
בהדרכת: ד"ר חגי קופרמינץ

ד"ר חאתם עבד
"ויסות עצמי מוצהר ללמידה של תלמידים דרוזיים בבתי הספר העל-יסודיים: מאפיינים וקשר
למשתנים  חברתיים-תרבותיים של חברה במעבר"
בהדרכת: פרופ' בילי עילם

ד"ר יפעת רוטנברג-תדמור
"תהליכי העצמה בסדנאות התמחות בהוראה: השוואה בין קבוצות פנים-אל-פנים וקבוצות מקוונות"
בהדרכת: פרופ' צפורה שכטמן, פרופ' עזי ברק

ד"ר מירית רחמים
"מאפייני למידה בקהילת לומדים רב דיסציפלינארית של סטודנטים להוראה בהתנסות המעשית"
בהדרכת: פרופ' לילי אורלנד-ברק

החוג ללקויות למידה

ד"ר אולגה צוֹנטונוב
"החימום הקוגניטיבי: הגברת אפקטיביות של תוכניות אימון קריאה לדיסלקטים"
בהדרכת: פרופ' צביה ברזניץ ז"ל

ד"ר דרור שני  
"דרישות עיבוד וקיבולת זיכרון העבודה: השוואה בין דיסלקטים, קוראים תקינים המתקשים בחשבון, דיסלקטים המתקשים בחשבון ובעלי יכולות אקדמיות תקינות"
בהדרכת: פרופ' צביה ברזניץ ז"ל

החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך

ד"ר סיגלית ברגר
"השלכותיה החיוביות והשליליות של נשיאה באחריות (Accountability) על עבודת המורה, וההשפעה המתערבת של מאפייני אישיות ומאפייני תפיסת התפקיד"
בהדרכת: פרופ' אנית סומך, פרופ' זהבה רוזנבלט

ד"ר אירית דניאל
"המשכיות או למידה מחדש? תרבות שלישית בקרב בני נוער ישראלי: התמודדות עם מעברים בין-תרבותיים"
בהדרכת: פרופ' רבקה איזיקוביץ

ד"ר רימאא דעאס
"השפעת מיומנויות מנהיגות של מנהלי בתי ספר על תהליכים ארגוניים ותוצאות בהקשר של רפורמה חינוכית"
בהדרכת: ד"ר יאיר ברזון

תמונה מהאירועביום רביעי, 10.6.15,  התקיים יום עיון למגמות התואר השני, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך. מטרת יום העיון הייתה ליצור שיח פורה ודיאלוג בלתי אמצעי בין הסטודנטים ובינם לבין המרצים.
משתתפי יום העיון נפגשו ליום מעשיר וחוויתי במוזיאון הכט, אשר אורגן על ידי צוות סטודנטים ומרצים מתוך החוג. היום החל בסיור מודרך על ידי צוות המוזיאון שלאחריו, הייתה חלוקה לצוותי עבודה קטנים בהם דנו בשאלות הנוגעות לאנשי חינוך במבט אישי וחברתי. לאחר העבודה הקבוצתית התאספו המשתתפים לשיחה רחבה יותר במליאה.
הפקולטה לחינוך והחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך מודים למרצי ולתלמידי התואר השני על מעורבותם והשתתפותם שהביאו לדיונים מעוררי חשיבה בקבוצות ובמליאה.

לצפיה בתמונות מיום העיון

תמונה מהאירועביום רביעי, 10.6.15,  התקיים יום עיון למגמות התואר השני, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך. מטרת יום העיון הייתה ליצור שיח פורה ודיאלוג בלתי אמצעי בין הסטודנטים ובינם לבין המרצים.
משתתפי יום העיון נפגשו ליום מעשיר וחוויתי במוזיאון הכט, אשר אורגן על ידי צוות סטודנטים ומרצים מתוך החוג. היום החל בסיור מודרך על ידי צוות המוזיאון שלאחריו, הייתה חלוקה לצוותי עבודה קטנים בהם דנו בשאלות הנוגעות לאנשי חינוך במבט אישי וחברתי. לאחר העבודה הקבוצתית התאספו המשתתפים לשיחה רחבה יותר במליאה.
הפקולטה לחינוך והחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך מודים למרצי ולתלמידי התואר השני על מעורבותם והשתתפותם שהביאו לדיונים מעוררי חשיבה בקבוצות ובמליאה.

לצפיה בתמונות מיום העיון

כריכת הספרברכות לראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה, ד"ר אריה קיזל על פרסום ספר הממצאים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד שבראשה הוא עומד מאז 2010 במכון מופ"ת בתל אביב. הוועדה פרסמה את מסקנותיה בספר (בשפה הגרמנית ובשפה העברית) שיצא לאור השבוע בהוצאה האקדמית הגרמנית הוותיקה Vandenhoeck & Ruprecht .

הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד כללה חוקרים משתי המדינות בתחומי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והאזרחות. היא חקרה בגרמניה מדגם מייצג של ספרי לימוד רבים במדינות המחוז המרכזיות החל מחטיבת הביניים ועד החטיבה העליונה. בישראל היא חקרה את כל ספרי הלימוד בשלושת תחומי דעת אלה בחטיבת הביניים ועד החטיבה העליונה. בעיקר נבדקו השאלות כיצד מצטיירת דמותה של המדינה האחרת בספרי הלימוד של רעותה וכיצד מוצגת השואה.

הממצאים והמסקנות הוצגו ביום שלישי (23 ביוני 2015) בכנס במשרד החוץ הגרמני בברלין. כנס זה היה אחד משורה של כנסים אשר התקיימו ביוזמתה של הוועדה הן בגרמניה והן בישראל ואשר כללו דיונים מעמיקים בשאלות הנוגעות לייצוגים השונים – טקסטואליים וויזואליים – בספרי הלימוד ובמשמעויות שלהם. המחקר הישראלי-גרמני כלל שיטות מחקר כמותניות ושיטות מחקר איכותניות. הוא המשיך את פעולתה של הוועדה הישראלית-גרמנית הראשונה לחקר ספרי לימוד שפעלה בשנות השמונים המוקדמות של המאה העשרים ואשר פרסמה את מסקנותיה ב-1985.

את ספר הממצאים וההמלצות ניתן לרכוש באתר ההוצאה לאור הגרמנית.
בחודשים הקרובים תפרסם הוועדה גם שורה של פרסומים נוספים שייכללו פירוט נרחב של נושאים שונים שנבדקו בשתי המדינות.

ידיעה על פרסום המסקנות של הוועדה הישראלית-גרמנית בעיתון "הארץ":
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2667553

ראיון עם ד"ר קיזל באתר I24NEWTV:
 http://www.i24news.tv/en/news/international/europe/76040-150624-study-imbalance-in-how-germans-israelis-portray-each-other-in-textbooks

תמונה מהמפגשבמקביל ללימודי התואר הראשון בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, מוכשרים הסטודנטים גם לקבלת תעודת עובד חינוך המוכרת ע"י משרד החינוך והגופים הציבוריים העוסקים בחינוך בלתי פורמלי ובחינוך חברתי קהילתי. לימודי התעודה כוללים תכנים עיוניים, סיורים ועבודה מעשית החושפים אותם למגוון מסגרות ותפקידים בחינוך הבלתי פורמלי ובעבודה עם קהילה ונוער מחוץ לבתי הספר. עם סיום הסמסטר, מסתיימות גם הסדנאות המעשיות שהועברו על ידי מר אדם הישראלי.


תלמידי שנה א' למדו בסדנה "הכרת מסגרות בחינוך החברתי" ועברו במסגרת זו תכנים מגוונים במטרה ליצור היכרות ראשונית עם השדה. בין התכנים: תנועות וארגוני נוער; קיבוצים, יישובים קהילתיים ומתנ"סים; פנימיות וחינוך חברתי; ארגונים לשינוי חברתי; חינוך בלתי פורמלי בתוך בתי הספר ומוזיאונים ומסעות נוער.כמחצית ממפגשי הסדנה נערכו מחוץ לאוניברסיטה וכללו מפגש עם האחראים על פעילות תנועות הנוער ומדריכים בעיריית חיפה, מנהלי מתנ"סים וסיורים בפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי, בפנימייה וביה"ס כפר גלים ובמוזיאון הכט באוניברסיטה.


תלמידי שנה ב' למדו בסדנה "ניהול פרויקטים עם בני נוער ובקהילה" ובמסגרת זו נחשפו למרכיבי התפקיד השונים של מנהלים בחינוך הבלתי פורמלי. הסדנא כללה סיורים בקיבוץ יגור להיכרות השילוב שבין קהילה וחינוך ובסניף קרית-ים של עמותת על"מ כדי ללמוד על חינוך בלתי פורמלי בהקשר הטיפולי שלו. בכיתה התארחו מנהלי תוכניות ממשרד התרבות והספורט ומארגוני מגזר שלישי כגון ג'וינט ישראל. כמו כן פגשו הסטודנטים את מנהלת גיוס המשאבים מהעמותה לחינוך בלתי פורמלי של עיריית נתניה ורכזת מתנדבים הפועלת בחברה הערבית.


מטלות הסיום של הסטודנטים מגוונות וכוללות חקירה של התמודדות הארגונים ובעלי התפקידים עם סוגיות תיאורטיות שנלמדו בכיתה. בין העבודות המסכמות: שימוש בכלים בלתי פורמלים במטרה להתמודד עם פערים חברתיים בתוך בית הספר; עמותות המפעילות פרויקטים משותפים ליהודים וערבים ופועלות על בסיס הקוד הבלתי פורמלי; חינוך פוליטי ולאומי במסגרות בלתי פורמלי; גיוס משאבים לפעילות חינוכית עם נוער בסיכון; שיווק של פעילות חינוכית ערכית ועוד.

לצפייה בתמונות לחץ כאן

כריכת הספרברכות לפרופ' כריכת הספר(אמריטוס) אדיר כהן על הוצאתו לאור של ספרו החדש "החיים כואבים - התמודד עם הסבל ורפא את חייך" בהוצאת אמציה.

תקציר הספר
החיים כואבים. איש מאיתנו איננו חסין מפני הכאב והסבל שבחיים. כולנו מתנסים בתקופות לא קלות של סבל בחיינו. לעיתים התקופות קצרות ולעיתים מתמשכות לאורך זמן, לעתים מערערות את עצם קיומנו, כמחלות ממאירות, במות יקירינו, באובדנים קשים, ולעתים פחות טראומטיות אך עדיין מרובות ייסורים וסבל, משברים משפחתיים, אובדן אהבה, בדידות, חריגות, פגיעות חברתיות וכיו"ב.
הספר שלפנינו עוסק בריבוי פניו של הסבל ובדרכי ההתמודדות עמו, כשהוא מציע מגוון נרחב של אמצעים וכלים להתגבר עליו. פרקי הספר יביאו אותך לפתח פרספקטיבות חדשות לחשיבה אחרת לגבי סבלך; להכרה כי תפישותיך אותו, תרמו לעתים להגדלתו ולא להקלתו וכי צעד ראשון בדרך להתמודדות ולנצחון על הסבל, הוא לשנות גישות ותפישות, לפתח הבנות חדשות, להכיר את ריבוי הפנים שלו ובכלל זה, את ההבטים החיוביים והבונים שבו.

כריכת הספרברכות לפרופ' כריכת הספר(אמריטוס) אדיר כהן על הוצאתו לאור של ספרו החדש "החיים כואבים - התמודד עם הסבל ורפא את חייך" בהוצאת אמציה.

תקציר הספר
החיים כואבים. איש מאיתנו איננו חסין מפני הכאב והסבל שבחיים. כולנו מתנסים בתקופות לא קלות של סבל בחיינו. לעיתים התקופות קצרות ולעיתים מתמשכות לאורך זמן, לעתים מערערות את עצם קיומנו, כמחלות ממאירות, במות יקירינו, באובדנים קשים, ולעתים פחות טראומטיות אך עדיין מרובות ייסורים וסבל, משברים משפחתיים, אובדן אהבה, בדידות, חריגות, פגיעות חברתיות וכיו"ב.
הספר שלפנינו עוסק בריבוי פניו של הסבל ובדרכי ההתמודדות עמו, כשהוא מציע מגוון נרחב של אמצעים וכלים להתגבר עליו. פרקי הספר יביאו אותך לפתח פרספקטיבות חדשות לחשיבה אחרת לגבי סבלך; להכרה כי תפישותיך אותו, תרמו לעתים להגדלתו ולא להקלתו וכי צעד ראשון בדרך להתמודדות ולנצחון על הסבל, הוא לשנות גישות ותפישות, לפתח הבנות חדשות, להכיר את ריבוי הפנים שלו ובכלל זה, את ההבטים החיוביים והבונים שבו.

Menu