יותם הוד בפגישה המתוקשבתיום המגמה לטכנולוגיות בחינוך התקיים ב 20.01.2021. ביום זה, תלמידי ותלמידות המגמה לטכנולוגיות בחינוך הציגו את תהליכי ותוצרי הלמידה בקורסי המגמה השונים בהם השתתפו הסמסטר.  בין ההצגות, פרוייקטים, מודלים ומשחקי למידה אשר פותחו במסגרת קורסי המבוא, וקורסי הבחירה משחקים דיגיטליים ולמידה, מדע אזרחי ולמידה על מערכות מורכבות.

 

times of the meetiting

אריה קיזלבמאמר חדש תחת הכותרת "להשתחרר מהפחד ולשחרר את רוחם של הילדים" באסופה בנושא חינוך, שפירסם מכון ברנקו וייס, כותב פרופ' אריה קיזל מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה בין היתר: "על מערכת החינוך הישראלית להיפרד מהפחד ולשחרר את רוחם של התלמידים – לאפשר להם לחשוב! מערכת החינוך הישראלית היא יצרנית של שיתוק חינוכי. שיתוק זה בא לידי ביטוי בהיררכיה חינוכית המייצרת ומשעתקת פדגוגיה מדכאת חשיבה בפרקטיקות החינוכיות שלה. פדגוגיה משתקת זו גורמת בין השאר להדרתו של העיסוק בפילוסופיה מהמרחב החינוכי – מגן הילדים ועד מערכת הכשרת המורים בישראל. טענתי היא שפדגוגיה של פחד מפני חשיבה, בעיקר מפני חשיבה פילוסופית, מניעה את מערכת החינוך שלנו ובאה לידי ביטוי מובהק בפרקטיקה של מדידה והערכה."

למאמר המלא לחץ כאן (בחלון חדש)

lily orlandהפקולטה לחינוך מברכת את פרופ׳ לילי אורלנד-ברקLili Orland, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, ולאלונה פורקוש-ברוך (עמיתת הוראה בחוג) ולעמיתותיהן למחקר - רון בלונדר ואלכסנדרה דניאל-סעד, על זכייתן במענק עבור מחקרן: "הקל"ה: מודל התנסות קלינית היברידית – חקר, פיתוח, הטמעה והערכה." המענק מטעם לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.

תקציר המחקר
ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבותה של המרכיב ההתנסותי בתוכניות הכשרת המורים, מחייבת היערכות מחדש לנוכח האתגרים שמציב משבר הקורונה והעידן הדיגיטלי. מחקר זה נענה לאתגר ונועד לפתח מודל מבוסס ראיה להתנסות מעשית משולבת (היברידית). המחקר משלב מתודולוגיה איכותנית וכמותני(mixed-methods) : שלב פיתוח המודל, שיתבסס על כלי מחקר איכותניים של קבוצות מיקוד של בעלי עניין שונים לבחינת גופי הידע, שזוהו במחקר פיילוט, ושלב של תיקוף הטמעה והערכת המודל, שיתבסס על כלי מחקר כמותיים (שאלונים), שיאפשרו יכולת הכללה של המודל מעבר לקבוצה הנבדקת במחקר. המדגם כולל פרחי הוראה ממוסדות שונים (אוניברסיטאות ומכללות) חברות שונות (ערבים ויהודים) אזורים שונים בארץ (פריפריה ומרכז) ומגוון של תחומי דעת (מדעים, מדעי החברה ומדעי הרוח). מגוון זה יאפשר את בחינת המודל בקרב אוכלוסיות ותחומי דעת ואזורים גיאוגרפיים מרובים ושונים. מחקר פיילוט מחזק את ההשערה, שלשדה ההתנסותי המשולב מאפייני ייחודיים והוא כולל גופי ידע מחודשים. אי לכך יש צורך לבחון את האופן, שבו גופי ידע חדשים אלה מתפתחים ובאים לידי ביטוי בתהליך לימוד ההוראה וההדרכה בשדה הדיגיטלי.

 

ברכות לכן מקרב לב, הצלחה במחקר רב העניין!

ספרים על שולחןהפקולטה לחינוך מברכת את ד"ר תמר אלמוג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, על בחירת ספרה החדש (יחד עם פרופ' עוז אלמוג) "כל שקרי האקדמיה" לרשימת הספרים הבולטים של 2020 שפרסם עיתון הארץ.

"כל שקרי האקדמיה" כולל דיון מקיף, בהיר וחריף בכשליה הרבים של מערכת ההשכלה הגבוהה כיום. מגובים בנתונים סטטיסטיים, בתיאורי מקרים ובאנקדוטות, המחברים תמר ועוז אלמוג מתגייסים למשימה הביקורתית באנרגיה תקיפה ותוקפנית: הם מתארים את המערכת האקדמית במלים כמו חמדנות, כסילות, שקיעה, שפל, שחיתות, עיוות, צרות אופקים, הכחשת מציאות, קיבעון, פחדנות ואנכרוניזם. הם מעידים שאנשי אקדמיה נתפשים כ"חרטטנים קולניים" ו"שטחיים ומניפולטיביים"; האקדמיה "מרמה את עצמה ואת הציבור" והצעירים שמידפקים על שעריה לוקים ב"תמימות, עיוורון ובורות".

לדף הספר "כל שקרי האקדמיה" באתר הפקולטה לחץ כאן

(מקור תמונת הספרים - אתר הארץ)

אריה קיזלפרופ׳ אריה קיזל מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה פירסם במוסף הארץ (18.12.2020) מאמר המנתח את הפגיעה הקשה של הקורונה, לדבריו, באפשרות לפתח ביקורת ואף מרד כנגד הגישות הפדגוגיות השמרניות הנהוגות בבית הספר הישראלי המיינסטרימי.
במאמר תוך הכותרת: "בית הספר כולא תלמידים, לא משחרר אותם. הבהלה לחזור אליו עצובה", טוען בין היתר קיזל: "מתברר שהקורונה הרגה לא רק מאות רבים של אלפי בני אדם ברחבי העולם. היא גם הרגה את האפשרות לעשות שינוי עמוק במחשבה שבית הספר הוא זה שמוביל למידה של אנשים צעירים, ושבלעדיו לא ניתן "להצליח בחיים". הקורונה הרגה באכזריות את האפשרות שצעירים יבינו שבית הספר כולא אותם במקום לשחרר אותם. שהוא מחניק אותם ומטפיש אותם, ולא מאפשר להם תנאי פתיחה טובים יותר לדיאלוג עם טקסטים שהם בסיס להשכלה רחבה. שהוא לא מאפשר להם שיח נכון ומלא עם עצמם, וגם עם סביבתם, ושהוא בעיקר לא מאפשר להם לנתח ולהבין, אלא בעיקר "להצליח בבחינה".

לנוסח המלא של המאמר (בחלון חדש)

למאמר באתר הארץ (בחלון חדש)

יער

סטודנטים בשנה א' במגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי, בחוג ללמידה, הוראה והדרכה, בהנחייתה של פרופ' לינור הדר, חוקרים את דרכי ההתמודדות ותגובת החינוך האלטרנטיבי לשינויים, שחלו בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. בית הספר הדיאלוגי מיתר, העתיק את פעילותו ליער עופר, והזמין את הסטודנטים להכיר מקרוב את פעילותו היומיומית, שהצליחה להמשיך להתקיים, בזכות חשיבה יצירתית, והשקעה מהותית של הצוות החינוכי.
החוויה הייתה יוצאת דופן. התחלקנו לשתי קפסולות, ופגשנו חברי צוות וילדים שהצליחו, למרות המגבלות, לקיים תהליך חינוכי מעורר השראה. סיכמה את החוויה אחת הסטודנטיות: "צפינו בדרך בונה, מאפשרת, מחזקת ויוצרת אדם בריא ושלם בנפשו וברוחו המוכן להתמודדויות עם החיים, ובעל עניין בריא בטבע ובמרחב הסובב."

 

פעילות בטבע שיחה עם חברי צוות חינוכי

הסטודנטים ביער

הסטודנטים ביער

מפרץלרגל יום המורה תשפ"א שלוחה ברכת החוג ללמידה, הוראה והדרכה לכל המורות והמורים בישראל.

ברכה מיוחדת שלוחה למורות ולמורים המכשירים בתוכניות הכשרת המורים של החוג.

הברכה על רקע מפרץ כחול ויפה

 

רצינו לומר תודה!

למורות ולמורים,
ובמיוחד לחברותינו ולחברינו המורים המכשירים המלווים את הסטודנטים להוראה

מקדישים אנו לכם.ן את השיר זֶה הַחֲלוֹם של אולב האוגה:
זֶה הַחֲלוֹם שֶאָנוּ נוֹצְרִים בְּלִבֵּנוּ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה
שֶׁמַּשֶּׁהוּ מוּפְלָא יִקְרֶה פִּתְאוֹם
שֶּׁזֶה מוּכְרָח לִקְרוֹת
שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ
שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵנוּ
שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵינוּ
וְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד נְשַׁיֵּט בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ
מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.
ומאחלים לכן: שֶׁהַזְּמַן יִפָּתַח לְפָנֵיכן, שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח לְפָנֵיכן, שֶׁהַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ לְפָנֵיכן, שֶׁהַסֶּלַע יִפָּתַח לְפָנֵיכן, שֶׁמַּעְיָן נִסְתָּר יִפְרֹץ לְעֻמָּתֵכן, שֶׁהַחֲלוֹם עַצְמוֹ יִפָּתַח לְפָנֵיכן, ווְשֶׁבֹּקֶר אֶחָד תשַׁיֵּטו בְּלִי מֵשִׂים לְתוֹךְ מִפְרָץ קָטָן שֶׁלֹּא יָדַעְתן שֶׁהָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן.
מקרב לב מכל שותפיכם בחוג ללמידה, הוראה והדרכה, באוניברסיטת חיפה

אביבה ברקוביץ אוחנההפקולטה לחינוך מברכת את ד׳׳ר אביבה ברקוביץ-אוחנה מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה ומהחוג לייעוץ והתפתחות האדם, לרגל זכייתה במענק מחקר מהקרן Bial Foundation למחקר בנושא:

Understanding the brain mechanisms of death-denial for fostering mindfulness-based existential resilience.

 

כותרת: הבנת המנגנונים המוחיים שבבסיס הדחקת-מוות להגברת חוסן נפשי קיומי באמצעות מיינדפולנס

אביבה ברקוביץ' אוחנה ויאיר דור-זידרמן

תקציר: מסורות החוכמה העתיקות השונות בעולם מדגישות את הצורך להתמודד עם וללמוד לקבל את המוות כעובדה קיומית בחיים. לאחרונה הצענו מודל כיצד המוח מכחיש מוות עצמי. מאחר ואנו כעת נתונים תחת איום קיומי גלובלי, ישנה דחיפות להבין מבחינה מדעית כיצד ניתן להגביר חוסן נפשי קיומי.

פרוייקט מחקר זה יתרום להרחבת והעמקת הבסיס המדעי של הכחשת מוות, ויאפשר (1) להבין מנגנונים מוחיים בסיסיים ופקטורים הקשורים לחוסן נפשי של הדחקת מוות, ו-(2) להעריך את יכולת הוויסות באמצעות מיינדפולנס, עם שינויים בתחושת-עצמי כמנגנון הפעולה המוצע.

 

Title: Understanding the brain mechanisms of death-denial for fostering mindfulness-based existential resilience

PI: Aviva Berkovich-Ohana; Co-PI: Yair Dor-Ziderman (postdoc)

The great wisdom traditions of the world emphasize the need to face up and learn to accept our mortality. We have recently proposed an account of how the brain denies death. As we are currently in a persistent global existential threat situation, it is timely and urgent to gain a scientific understanding of how to foster existential resilience.

This project will contribute to widening and deepening the scientific basis of death denial, allowing to (i) gain understanding of the basic neural implementation, resilience factors, and downstream implications of death-denial, and (ii) assess its regulation by mindfulness, with altered self-processing as the mechanism-of-action.

צפריר גולדברגהפקולטה לחינוך מברכת את ד״ר צפריר גולדברג, מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה, לרגל קבלתו למסלול "ליווי-יישום" במסגרת תכנית מנדל למנהיגות אקדמית, עם המיזם שהגיש: "התנסות חוצת גבולות".
המיזם עוסק בהכשרת סטודנטים מן החברה הערבית להוראה וחיפוש עבודה בבתי הספר בחברה היהודית, על ידי התנסות בבתי ספר בחברה היהודית. במקביל מוצע עידוד התנסות התנדבותית של סטודנטים יהודים בהוראה בחברה הערבית.

חנן אלכסנדרמאמר דעה של פרופ׳ חנן אלכסנדר, מהחוג ללמידה הוראה והדרכה, פורסם בעקבות מותו של הרב זקס, באתר האינטרנט של ג׳רוסלם פוסט.
"פדגוגיה של השונות: הרב יונתן זקס וחינוך"  - ההשלכות החינוכיות לפילוסופיה החברתית הפתוחה אך מעוגנת דתית של הרב זקס מסתכמות באמת פשוטה אחת: להכיר את עצמי יש לפגוש את הזולת. אך לפגוש את הזולת כראוי אני חייב להכיר את עצמי.

לחצו כאן לפתיחת המאמר, בחלון חדש

אריה קיזלברכות לפרופ' אריה קיזל מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה על זכייה במענק תחרותי מטעם הקרן האמריקאית ע"ש גרי ולאורה לאודר בנושא של "הכשרת מורים בפילוסופיה עם ילדים".

ההצעה שהגיש לאחרונה פרופ' קיזל, המשמש נשיא האגודה הבינלאומית לפילוסופיה עם ילדים, שייסד לפני מספר שנים בפקולטה לחינוך את הפורום האקדמי הישראלי לפילוסופיה עם ילדים התמודדה עם שורה ארוכה של הצעות שהוגשו לקרן הפילתרופית האמריקאית בנושא פילוסופיה עם ילדים.

בהודעה שקיבל פרופ' קיזל מהקרן נכתב כי ההצעה נמצאה ראויה לאחר תהליך בחינה תחרותי:

"The Lauder family meets annually over Thanksgiving to award grants to a select number of organizations through their Lauder Family Giving Circle. The family engages in meaningful, intergenerational, informed, and directed philanthropy. Each year, Josh and Eliana take turns selecting a topic for the family's Giving Circle. This year's focus was Philosophy for Children. The Lauder family reviewed grant requests from multiple organizations and after a thoughtful board meeting, they awarded grants to several worthy organizations through a highly competitive process. I am delighted that your organization was among those to receive funding."

הפרויקט יכלול הכשרת מורים מבתי ספר באיזור חיפה והצפון לשמש מורים מובילים בבית ספרם לנושא פילוסופיה עם ילדים באמצעות מפגשי הנחייה שיכלול לימוד המתודה של פילוסופיה עם ילדים, ארגון מפגשי "קהילות חקירה פילוסופית", כישורי הנחיית קבוצת פילוסופים צעירים והתמודדות עם סוגיות כמו רגישות תרבותית בקהילות חקירה פילוסופיות. הפרויקט שיתנהל תחת ההתמחות לתואר שני בפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך בחוג ללמידה, הוראה והדרכה, ילווה במחקר.

באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגרי התמונות Thinkstockphotos Shutterstock istockphoto
Menu