בצער כבד, הפקולטה לחינוך נפרדת מפרופ' (אמריטוס) גבי (גבריאל) סלומון שהלך לעולמו ביום ה-4 בינואר, 2016.

פרופ' סלומון נולד בתל אביב ב-1938. פעילותו הראשונה בחינוך הייתה כמדריך צעיר בתנועה המאוחדת. לאחר שירותו הצבאי חזר להדרכה בתנועת נוער זו והצטרף לקיבוץ נחל עוז. הוא עזב את הקיבוץ בהשפעת מאורעות ואדי סליב, והתיישב במעלות ובשנים 1960-1959 שימש שם מנהל בית נוער ובית ספר אזורי לנערים עובדים, והוא בן 21.

בשנת 1960 החל פרופ' סלומון בלימודי חינוך וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר השני בחינוך ובפסיכולוגיה סיים ב-1964 בהצטיינות יתרה, וב-1968 סיים את לימודי התואר השלישי בפסיכולוגיה חינוכית ובתקשורת באוניברסיטת סטנפורד. עם סיום לימודי הדוקטורט בסטנפורד עבר סלומון לאוניברסיטת אינדיאנה, שם לימד שנה אחת. בסיום אותה שנה חזר לארץ והחל בעבודתו כמרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. סלומון הרחיב מאז את שדה מחקרו במחקרים ניסויים ובמחקרים השוואתיים בין-תרבותיים.

במלחמת יום הכיפורים, פרופ' סלומון התנדב לשמש פסיכולוג של הקו הראשון בחזית הדרום, ולאחר מכן התבקש על ידי הרמטכ"ל להתגייס לשירות קבע כדי לפתח שירות פסיכולוגי (לא קליני) ביחידות הסדירות. התנסות זאת הביאה את סלומון עם שובו לאוניברסיטה לעמוד בראש המגמה ל-מ"א בפסיכולוגיה חינוכית. שתי שנות שבתון בסטנפורד כפרופסור אורח, אפשרו לפרופ' סלומון לכתוב את ספרו: Interaction of Media, Cognition and Learning. קשריו הקרובים עם פול ווצלאביק חיזקו מאוד את גישתו האינטראקטיווית-מערכתית ושימשו בסיס לספרו בעברית "תקשורת" ולספר Communication and Education.

שנות השמונים ראו את עליית המחשב כגורם חשוב בחינוך, והנושא החל להעסיק גם את פרופ' סלומון. הוא עבר לאוניברסיטת תל אביב והקים בה ב-1984 את המגמה למחשבים וחינוך. לקחים שנלמדו מחקר אמצעי התקשורת בחינוך נתגלו כחשובים לגבי העיצוב והמחקר של המחשוב בחינוך; נראה היה שהדור החדש של מפתחי המחשוב קשוב ללקחים אלה. וכך הפך פרופ' סלומון לדמות בעלת מוניטין בינלאומי בתחום הזה. במחצית השנייה של שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים התפצלו עיסוקיו של סלומון לארבעה כיוונים משלימים. כיוונים אלה מצאו ביטוי ב-1993 בספר שערך: Distributed Cognitions. לכל אלה היו הדים חזקים במערכת החינוך. פרופ' סלומון הוזמן לעמוד בשנת 1986 בראש ועדה לאומית מטעם שר החינוך לבירור תפקידי המחשב בחינוך בארץ.

בשנת 1992 הצטרף פרופ' סלומון לאוניברסיטת חיפה, שם המשיך בפיתוח סביבות לימוד עתירות טכנולוגיה. באותה שנה נבחר לעמוד בראש בית הספר לחינוך, שאותו הפך כעבור שנתיים לפקולטה שבראשה עמד כדיקן עד 1998. בשנה זו הוזמן לשהות במשך שנה כעמית ב: Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences. באותה שנה כתב את ספרו בעברית, "טכנולוגיות וחינוך בעידן האינפורמציה". עם שובו ארצה ב-1999 הקים פרופ' סלומון, יחד עם פרופ' ברוך נבו, את המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2002, זכה פרופ' סלומון בפרס ישראל בתחום חקר החינוך. בנימוקי השופטים נכתב:
"פרופ' סלומון נחשב לאחד מאנשי החינוך המובילים בגישור שבין התיאוריה למעשה. הוא מנסה ללא הרף לגשר בין תפיסותיו התיאורטיות ובין הניסיון שרכש ממחקריו הרבים והפרויקטים המעשיים שביזמתו. גישתו מאפשרת שילוב מאוזן בין טכנולוגיה לפדגוגיה ועיצוב של סביבות לימוד חדשות שבהן התיאוריות מיושמות הלכה למעשה. פרופ' סלומון קשוב גם לצורכי מדינת ישראל ופועל כל העת לקידום מערכת החינוך בישראל.
הישגיו הרבים של פרופ' סלומון זכו להערכה ולהוקרה כבר בתחילת דרכו על ידי ארגונים שונים בעולם. האגודה הפסיכולוגית האמריקנית (APA) העניקה לפרופ' סלומון מעמד של Fellow. כמו כן, פרופ' סלומון הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית - בדרום קרוליינה, במישיגן ובהרוורד - וכן מרצה מבוקש להרצאות מפתח בנושא המחשוב בכנסים בינלאומיים שונים".

מאז ועד מותו, המשיך פרופ' סולומון לפרסם את מחקריו בכתבי עת והוצאות לאור היוקרתיים ביותר בעולם בתחום החינוך. הוא אף המשיך להופיע בכנסים בינלאומיים ולהשפיע על זירת החינוך בישראל דרך מחקריו, תלמידיו ופועלו בשדה החינוכי.

לקריאת ראיון של פרופ' יורם הרפז עם פרופ' סלומון שפורסם ב"הד החינוך" בשנת 2008 (בחלון חדש)

חבריו וחברותיו בפקולטה לחינוך מבכים את לכתו ואבלים על אובדנו המצער.

לקריאת טקסט פרידה מאת ד"ר תמר אלמוג (בחלון חדש)

לקריאת ההספד שחיבר פרופ' משה זיינדר לחצו כאן (חלון חדש)

באתר זה נעשה שימוש בתמונות מתוך מאגרי התמונות Thinkstockphotos Shutterstock istockphoto
Menu