קולוקוויום – סמינר הפקולטה

12.01.2017 - 12:00-14:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש רביעי - איסלאם לאיסלאמופובים?

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: בניין חינוך ומדעים, חדר 363 • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

05.01.2017 - 14:00-16:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש שלישי - מערכות יחסים, משמעות ואכפתיות (caring) בארגוני חינוך: היבטים פסיכולוגים ותרבותיים

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: בניין חינוך ומדעים, חדר 363 • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

05.12.2016 - 16:00-18:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש שני - Prof. Jacob Ari Burack

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: בניין רבין, חדר 7038 • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

10.11.2016 - 12:00-14:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש ראשון - למה טוב לנו לעשות טוב?

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: חדר 363, בניין חינוך ומדעים • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

קהילה אכפתית היא קהילה בה החברים מיישמים ערכים של הקשבה, אמפתיה ונדיבות לאחר, תוך ראיית ה- inter connectedness שבין פרטי הקהילה. כאנשי חינוך, קהילתינו המורחבת כוללת את אנשי האקדמיה, אנשי החינוך בשדה, הסטודנטים, התלמידים וההורים. האכפתיות יכולה להתבטא בתוך הפקולטה (בין חברי הסגל, ובין המרצים והסטודנטים), בשדה (בין מנהלים, מורים, תלמידים והורים), וגם בין אנשי האקדמיה ואנשי השדה. מטרת סמינר הסגל השנה היא לקדם תפיסה של קהילה אכפתית, עם הדגש על מערכת היחסים שבין האקדמיה והשדה, ולאפשר גיבוש תמונה פקולטטית רחבה, כיצד תחומי ידע שונים בפקולטה עשויים לתרום באופן ייחודי ליצירת קהילה אכפתית בקשר עם השדה.

להלן תאריכי המפגשים:

לצפייה בתוכנית הסמינרים השנתית (קובץ PDF, בחלון חדש)

21.01.2016 - 12:00-14:00

ביום חמישי ה- 21.1.2016 יתקיים המפגש החמישי במסגרת הסמינר הפקולטתי "אקטואליה בחינוך: נקודות מבט של חברות וחברי הסגל בפקולטה לחינוך".
המפגש יוקדש לחוג לחינוך מתמטי בנושא - "טיפוח והתפתחות של חשיבה סטטיסטית בקרב לומדים צעירים".  ההרצאה המרכזית תינתן על ידי ד"ר דני בן-צבי מהחוג לחינוך מתמטי והחוג ללמידה, הוראה והדרכה. להרצאה יגיבו ד"ר אירית פלד, ראש החוג לחינוך מתמטי ופרופ' מיכל ירושלמי, סגן הנשיא ודיקן למחקר באוניברסיטת חיפה.

קיימת כיום הכרה גוברת והולכת בחיוניותה של אוריינות סטטיסטית: חשוב שכל אדם יהיה מסוגל ליצור ולהעריך טענות מבוססות נתונים, אשר נעשה בהן שימוש תדיר כאמצעי לקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. לפיכך, חשיבה סטטיסטית צריכה להיות מרכיב תקני בחינוך החל מגיל צעיר. בהרצאה זאת אתבונן על ילדים צעירים בבית ספר יסודי הלומדים לחשוב סטטיסטית במסגרת תכנית העיצוב והמחקר "קישורים", שנערכת עם עמיתים ותלמידי מחקר במשך למעלה מעשור. אתמקד בעיקר במה שלמדנו על חשיבת הילדים, על האמצעים לטיפוחה, ואתאר את השינויים שחלו בהבנות שלנו ובמודלים התיאורטיים שפתחנו. בין השאלות שיועלו לדיון: מה מחקר "קישורים" מלמד אותנו על התפתחותה של חשיבה סטטיסטית של לומדים צעירים? מהם המודלים המסבירים ומכוונים התפתחות זאת? כיצד ניתן לטפח ולהצמיח חשיבה סטטיסטית של תלמידים? מה הם האתגרים המעשיים והמחקריים הניצבים בפנינו?

מארגני סדרת המפגשים הם ד"ר דבי גולדן, ד"ר יאיר זיו ופרופ' לילי אורלנד-ברק, דיקן הפקולטה לחינוך.
הסמינר יתקיים בין השעות 12:00-14:00 בחדר 363 ויוגש כיבוד קל. הקהל הרחב מוזמן. 

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש חמישי - חשיבה סטטיסטית בקרב לומדים צעירים

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: חדר 363, בניין חינוך ומדעים • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

31.12.2015 - 12:00-14:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש רביעי - תקפנות במסגרות חינוכיות: ערכים, וויסות רגשי, והתערבות

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: חדר 363, בניין חינוך ומדעים • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

לצפייה בתוכנית הסמינרים השנתית (קובץ PDF, בחלון חדש)

17.12.2015 - 12:00-14:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש שלישי - מדיטציית מיינדפולנס - חקר המוח וחינוך

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: חדר 363, בניין חינוך ומדעים • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

03.12.2015 - 12:00-14:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש שני - From theory to practice in assessment and intervantion

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: חדר 363, בניין חינוך ומדעים • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

26.11.2015 - 12:00-14:00

שם האירוע: סמינר הפקולטה לחינוך - מפגש ראשון

הפקולטה לחינוך

מיקום האירוע: חדר 363, בניין חינוך ומדעים • אוניברסיטת חיפה

לצפיה בהזמנה לסמינר לחץ כאן (בחלון חדש)

סמינר הפקולטה לחינוך יעמיד במרכז דיוניו בשנה אקדמית זו את נושא השיח המתפתח והקשר המתהדק במרחבים ובגבולות שבין האקדמיה לבין השדה החינוכי. הסמינר הפקולטתי יארח את חברי הסגל שלנו ב"נעלי בית" וכן את אורחי הפקולטה מהארץ ומחו"ל אשר יעשירו אותנו במחקרם ובניסיונם הרחב והמעמיק.

מטרתו של השיח בסמינר הוא להעמיק בהבנת הקשרים המתרחבים בין המחקר האקדמי לבין הפרקטיקה שבשדה ולהעשיר בתובנות העולות מחיבורים אלה ומהניסיון שהם מביאים עמם לשני מעגלי עשייה אלה על כל השתמעויותיהם.

לתשומת לבכם, מפגשי הסמינר יתקיימו בימי חמישי ויחלו השנה בשעה 12:00.
כיבוד קל יוגש בין 12:00 לבין 12:15 וההרצאות יחלו בשעה 12:15.

נשמח לראותכם בסמינר!

לצפייה בתוכנית הסמינרים השנתית (קובץ PDF, בחלון חדש)

ביום ה', 27.11.14, בשעה 12:00  בחדר 363, בניין חינוך, תפתח סדרת סמינר הפקולטה, בהרצאתה של פרופ' הדס ויסמן מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם. פרופ' ויסמן תדבר על הכמיהה לקשר במארג היחסים הבינאישיים והפסיכותרפויטיים.

הכמיהה לקשר (The quest for connection) נחשבת למוטיבציה אנושית מהותית בבסיסם של יחסים קרובים בחיי היום-יום וביחסים הנרקמים בין המטפל והמטופל בפסיכותרפיה. יחד עם זאת, מארג היחסים בהקשר הבינאישי ובהקשר הפסיכותרפוייטי נחקרו לרב באופן נפרד על ידי חוקרי יחסים קרובים (science of human relationships) ועל ידי חוקרי פסיכותרפיה. מטרת ההרצאה לעסוק בכמיהה לקשר הן בהיותה תמה מרכזית דומיננטית משותפת ליחסים בינאישיים ופסיכותרפוייטים, והן במובן של ניסיון לבחון חיבורים ושבילים משותפים בין שני שדות מחקר אלה. אציג מחקר על המפגש הייחודי בין דפוסי היחסים של המטופל ושל המטפל ותרומתם להתפתחות הברית הטיפולית במהלך פסיכותרפיה פסיכודינמית. באמצעות שילוב בין ניתוח נרטיבים בינאישיים ומדדים כמותניים אדגים סוגי "ריקודים בינאישיים" המסייעים ליצירת חוויה אמוציונאלית מתקנת בפסיכותרפיה.

ההרצאה מבוססת על הרצאה Presidential address שנתנה פרופ' ויסמן כנשיאת החברה הבינלאומית למחקר בפסיכותרפיה (Society for Psychotherapy Research (SPR, בכנס הבינלאומי ה-45 של SPR, קופנהגן, דנמרק, יוני 2014.
פרופ' הדס ויסמן היא פסיכולוגית קלינית ומרצה במגמה לייעוץ חינוכי ובמגמה לטיפול באמנויות- ביבליותרפיה, החוג לייעוץ והתפתחות האדם, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר שלה כוללים: תהליכים ביחסי מטפל-מטופל והתקשרות בפסיכותרפיה; התפתחות אישית ומקצועית של יועצים ופסיכותרפיסטים; תקשורת בינדורית של טראומה ויחסים בינאישיים במשפחות של ניצולי שואה. מאז 2012 היא חברה בוועד המנהל של החברה הבינלאומית למחקר בפסיכותרפיה (SPR) ובשנה האחרונה בתפקיד הנשיאה של SPR .
הקהל הרחב מוזמן להשתתף!

לדף האירוע לחצו כאן

גם השנה סמינר הפקולטה "נשאר בבית", מתוך כוונה להמשיך את השיח בין חברי הפקולטה ולצרף אליו אורחים מבחוץ.

אחד ממוקדי הפעילות בפקולטה בשנה"ל תשע"ד יהיה פיתוח תחום מדעי הלמידה. לאור זאת, התמה המרכזית של הסמינר היא למידה, מנקודת מבט רב-תחומית ורחבה שנועדה לאפשר התבוננות בתופעה מורכבת זו דרך מגוון ההתמחויות של חברי הסגל בפקולטה. המפגשים יכללו, על-פי רוב, הרצאה מרכזית ובעקבותיה תגובה קצרה של דובר/ת מתחום מחקר משיק.

אחד מיעדי הסמינר הוא לאפשר גם לתלמידי המחקר לקחת חלק בשיח האקדמי. בנוסף להשתתפותם במפגשי הסמינר, שילבנו בתכנית יום מחקר בהובלת קבוצת הדוקטורנטים המצטיינים בו יציגו הדוקטורנטים בפקולטה את ביכורי המחקר שלהם.

לתשומת לבכם, מפגשי הסמינר יתקיימו בימי חמישי ויחלו השנה בשעה 12:00.
כיבוד קל יוגש בין 12:00 לבין 12:15 וההרצאות יחלו בשעה 12:15.

נשמח לראותכם בסמינר!

דובר: פרופ' גד יאיר, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים
מגיב: ד"ר איימן אגבאריה, החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה
    
    
בהרצאה זו אנסה לסקור את מכלול עבודתי על חוויות מפתח ונקודות מפנה. אעסוק בפרסומים העיקריים שיצאו לאור ובעיקר בתרומה הסגולית של כל אחד מהם להבהרת העוצמה החינוכית שחוויות כאלו יכולות לאצור בתוכן. אעמוד, למשל, על מאפייני הפעילות בחוויות כאלו, על המנגנון הפסיכולוגי המופעל בהן ועל תוצאותיהן ארוכות הטווח. אעמוד גם על מאפיינים סגוליים בהקשרים שונים – במשפחה, בבית-הספר ובאוניברסיטה – אקדיש זמן לעיון במושג נקודת מפנה ואנתח את הנרטיבים שהנחקרים השתמשו בהם להסבר החוויה שלהם. לאחר ההצגה של מגוון הפרסומים אבקש לחשוב יחד עם המשתתפים בסמינר על ההשלכות החינוכיות: מה זה אומר להוראה, לארגון הלמידה ולמדיניות החינוך באופן כללי יותר.

פרופ' גד יאיר הוא ראש המחלקה היוצא של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בין תפקידיו בעבר הוא היה יו"ר ועדת ההוראה של הפקולטה למדעי החברה והמנהל האקדמי של תכניות המוסמך בביה"ס לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג. את הדוקטורט השלים באוניברסיטה העברית בירושלים (1994), כשלאחריו השלים השתלמות פוסט-דוקטורלית באוניברסיטת שיקגו בארה"ב. מאז 1995 הוא חבר המחלקה באוניברסיטה העברית. פרופ' יאיר פרסם עשרות מאמרים וארבעה ספרים בתחומים של חינוך ותיאוריה סוציולוגית. בחודשים הקרובים יתפרסם ספרו החמישי: "אהבה זה לא פרקטיש: המבט הישראלי על גרמניה". תחומי המחקר שלו עוסקים בזיקה שבין תרבות לחברה ובסוגיות שונות של חינוך והשכלה גבוהה. עניינו בהשוואה בין תרבויות מובילות במערב ובדרכי החשיבה הסגוליות האופייניות להן: החשיבה האינדיבידואליסטית בארה"ב, החשיבה המפוצלת בגרמניה, והחשיבה כנגד השרירות בצרפת. בשנה האחרונה גם השלים מחקר משווה ביחס לדמות המופת בגרמניה ובישראל.

ד"ר איימן אגבאריה הוא מרצה בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך וחוקר של המדיניות והפוליטיקה של החינוך הערבי בישראל. הוא השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת פן סטייט בארה"ב ולימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות של חיפה וקיימברידג'. בשנים האחרונות, ד"ר אגבאריה פעל לקידום יוזמות רבות כמו "המועצה הפדגוגית הערבית", "דיראסאת-המרכזי הערבי למשפט ומדיניות", "הקליניקה למדיניות ומנהיגות בחינוך", ו"תכנית מנדל לדוקטורנטים מצטיינים". בזכות הפעילות הציבורית שלו, בחר בו עיתון "הארץ" שלוש פעמים בין 50 האנשים המשפיעים על החינוך בישראל.

המפגש יתקיים ביום חמישי ה-5.6.14, בשעה 12:00, בבניין הפקולטה לחינוך, בחדר 363. כיבוד קל יוגש בין 12:00 לבין 12:15. ההרצאה תחל בשעה 12:15.

כיצד ילדים לומדים מהי התגובה המתאימה במצבים חברתיים שונים? מדוע ילדים שונים מפרשים ומנתחים בצורות שונות מצבים חברתיים דומים? בהרצאה ובתגובה יתייחסו ד"ר יאיר זיו וד"ר דבי גולדן לשאלות אלו ודומות להן מתוך נקודות המבט הדיסציפלינאריות שלהם.
ד"ר יאיר זיו יציג נקודת מבט פסיכולוגית המדגישה את תהליכי עיבוד המידע החברתי של ילדים בגיל הרך. תהליכי עיבוד מידע חברתי מתייחסים לתהליכי הפירוש והניתוח המופעלים כאשר אנו נתקלים במצבים חברתיים ונדרשים להגיב עליהם. בהרצאה יוצגו מספר מחקרים העוסקים בגורמים המנבאים תהליכים אלו אצל ילדים בגיל הרך (4-5 שנים) ובהשפעות האפשריות של תהליכי עיבוד מידע חברתי על התנהגותם החברתית של ילדים בגן. ד"ר דבי גולדן תציע נקודת מבט אחרת על דברים אלה, תוך התייחסות אל מושגי מפתח מתחום הדעת האנתרופולוגי: הֶקשר ותרבות.

 ד"ר יאיר זיו הוא פסיכולוג התפתחותי, ראש התכנית הרב תחומית לחינוך והתפתחות בגיל הרך בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה. מחקריו עוסקים בהתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים בגיל הרך ובמיוחד בתהליכי חשיבה חברתית בגיל הרך, יחסי התקשרות, ויחסים בין ילדים והמטפלים העיקריים שלהם במסגרות חינוכיות.

ד"ר דבי גולדן היא אנתרופולוגית חברתית, ראש המגמה לחינוך, חברה ותרבות בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, ומרצה בחוג לייעוץ והתפתחות האדם, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה. במחקריה השונים היא מבקשת לברר את זיקות הגומלין בין שיח ופרקטיקות חינוכיים ופדגוגיים לבין תפיסות תרבותיות אודות ילדים, ילדוּת, וחיברות.

נשמח לראותכם בסמינר!

גישת המערכות המורכבות ) complex systems ( התפתחה במיוחד בשני העשורים האחרונים. גישה זו מזמנת המשגה חדשה ולעתים מפתיעה של תחומי תוכן מגוונים כמו תנועת ציפורים בלהקה והדבקה במצבי-רוח ברשתות האינטרנט. בהרצאה אטען כי לגישת המערכות המורכבות תרומה ייחודית ללמידה של מערכות, הן בהצעה של המשגות חדשות לתחומי תוכן והן בהצעת כלים ומעטפת פדגוגית לסביבות למידה מבוססות-מודלים. שתיהן יחדיו – דרכים חדשות להבין ולהסביר מושגים שונים וסביבות למידה התומכות בהבנה זו – הופכות ידע מערכתי ללמיד ) learnable ( הרבה יותר.
בהרצאה אתאר מסגרת מושגית המלווה את העיצוב והמחקר, מסגרת המבוססת על העמקה של- וגישור בין ידע פיזי-הקשרי, ידע סימבולי וידע מושגי )מבוססת על Johnstone, 1993 (. מסגרת זו מאפשרת בירור של יתרונות וחסרונות של היבטים ספציפיים של למידה על מערכות מורכבות, ומדריכה עיצוב של סביבות למידה חדשות.
אציג מספר סביבות למידה שעוצבו בקבוצת המחקר שלי ומחקרים שנעשו בסביבות אלה. המחקרים מספקים תובנות חדשות לגבי הבנה ולמידה על מערכות מורכבות במגוון תחומי תוכן )למשל, כימיה וחינוך גופני(, בקרב אוכלוסיות מגוונות )למשל, פיצוי חושי לתלמידים עם עיוורון(. אסביר כיצד מכלול מחקרים אלה מתווה כיווני פיתוח של סביבות למידה בעלות עוצמה.

ד"ר שרונה ט. לוי היא מרצה בכירה, ממציאה וחוקרת בחוג ללמידה הוראה והדרכה ובחוג לייעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. תחום העניין המרכזי של ד"ר לוי הוא הבנה ולמידה של מערכות מורכבות דרך עיצוב סביבות למידה חדשניות שמתמקדות במערכות מורכבות בנושאים שונים )מדעים, הנדסה, ספורט, סיעוד(, המיועדות לאוכלוסיות מגוונות )תלמידים, אנשים עם מוגבלויות וכד'( בגילאים שונים ) מהגן ועד החינוך הגבוה(.

פרופ' שיזף רפאלי הוא פרופסור בפקולטה לניהול באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כראש ביה"ס לניהול באוניברסיטה, עומד בראש מרכז שגיא לחקר האינטרנט ומוביל את מיזם משחקי המנהלים באוניברסיטת חיפה. פרופ' רפאלי הוא מחלוצי האינטרנט בישראל, חוקר ומרצה בתחום תרבות האינטרנט ותקשורת מתווכת מחשב.
התרומות המדעיות העיקריות שלו עוסקות בשאלות של אינטראקטיביות, חקר רשתות, ערך המידע, שיתוף במידע והיצף מידע, ריבוי משימות, שימושי מערכות מידע לפרטים וארגונים, ותרבות האינטרנט. פרופ' רפאלי עסק רבות בשאלות של אתיקה במחשבים ורשתות, ובבנייה של מערכות למידה מקוונת ומשחקים ממוחשבים.

המחקר הנוכחי עוסק בהיבטים של רכישת יכולת הקריאה באנגלית. מטרתו היתה לבחון את השפעת הידע הלשוני בעברית ובשפת סימנים על רכישת ידע מבני באנגלית על-ידי ילדים ומבוגרים חירשים ושומעים. במחקר נבדקו תלמידים חירשים ושומעים מחטיבת הביניים, מהחטיבה העליונה ומהחינוך הגבוה. ממצאי המחקר הראו כי שתי קבוצות הנבדקים הבינו משמעותית טוב יותר משפטים באנגלית הדומים במבנם למשפטים בעברית, וזאת בתנאי שהייתה להם שליטה טובה במבנים אלה בעברית.
מצד שני, כל הנבדקים – שומעים כחירשים – גילו חולשה בהבנה של משפטים באנגלית במבנים שאינם דומים לעברית. בנוסף, לא נמצאה עדות למעורבות של שפת הסימנים בהבנת האנגלית בקרב חירשים. מסקנות המחקר הן שבהעדר חשיפה מסיבית לשפה זרה בהקשרים רלוונטיים, רכישתה עלולה להסתכם ברכישת אוצר מילים ללא הפנמה מספקת אף של המבנים הבסיסיים ביותר שלה. מכאן נראה שמבנים לשוניים בשפה זרה, שרכישתם אינה נתמכת על ידע לשוני קודם, דורשים הוראה מפורשת.

פרופ' פול מילר הוא מרצה וחוקר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה וראש החוג לחינוך מיוחד. במשך שני העשורים האחרונים הוא חוקר באופן שיטתי שאלות הקשורות לעיבוד השפה הכתובה על ידי קוראים רגילים וקוראים מתקשים. פול מתמקד, בין השאר, בחקר השפעת מאפיינים ספציפיים של האורתוגרפיה על תהליך הקריאה, באופן כללי ועל קשיי קריאה באופן ספציפי. בין הפרויקטים שהוא עמד בראשם, היה פרויקט בינלאומי רחב היקף בנושא הקריאה שמומן על ידי קרן ה- NSF , פרויקט שבו השתתפו חוקרים מטורקיה, גרמניה, ארצות הברית וישראל.

גב' עפרה רוזנשטיין היא דוקטורנטית בחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' פול מילר ופרופ' עירית מאיר. עפרה גם משמשת כראש החוג לאנגלית במכללת גורדון. את התואר השני סיימה באוניברסיטת חיפה. עבודת המחקר שלה היתה בנושא חקר התחביר של שפת הסימנים הישראלית. במסגרת הדוקטורט חוקרת עפרה את הגורמים המשפיעים על רכישת הקריאה באנגלית על ידי קוראים חירשים ושומעים.

ד"ר תמי קציר היא מרצה וחוקרת בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה וראש החוג ללקויות למידה. מחקריה של תמי מתמקדים בתהליכי שטף, הבנת נקרא, ומטאקוגניציה בקרב קוראים מתקשים בשפות שונות. מחקריה ממנו על ידי קרן ספנסר, ISF ומשרד החינוך האמריקאי. תמי הייתה חברת סגל באוניברסיטת הרווארד ומרצה אורחת ב- .UCL

המפגש יתקיים ב- 16.1.14, בשעה 12:00, בחדר 363 בבניין הפקולטה לחינוך.

על-כורחו ניצב המעצב הקונסטרוקטיביסטי מול שאלות אפיסטמולוגיות יסודיות - מהי מהות הידע? מהו מושג? מדוע מוכן הלומד לאמץ אנליזה פורמאלית כהיבט חלופי על שיפוטים פשוטים מהתנהלות יומיומית? בהרצאה זו אעסוק בשני סוגים של התנהלות יומיומית המשמשים במעבדתנו כיסודות קוגניטיביים להטמעת מושגים מתמטיים: תפיסה חושית ולמידה מוטורית. במעבדתנו, אנו מגייסים את התפיסה החושית והלמידה המוטורית כבסיס להוראת מושגים מתורת ההסתברות וחשיבה פרופורציונית. בהרצאה אציג את סביבות הלמידה ואסביר את הרציונאל הפדגוגי והמימוש הטכנולוגי שלהן. כמו כן אנתח קטעי-ווידאו נבחרים מראיונות קליניים עם ילדים כדי להדגים דגשים תיאורטיים העומדים בבסיס העיצוב. מהרצאה זו ומן המאמר עליו היא מתבססת עולה ההצעה לחקור, למיין וליצור סביבות למידה על-פי המכניזם האפיסטמי שעומד בבסיס האימוץ של מושגים חדשים.

דור אברהמסון (Learning Sciences, PhD, Northwestern University, 2004) הוא פרופסור לקוגניציה והתפתחות בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שם הוא מנהל את המעבדה למחקר עיצוב מעוגן גוף (embodied design). פרופ' אברהמסון חוקר את מהות הלמידה ותהליכיה בגישה של מחקר אמפירי מבוסס עיצוב, ומפתח מודלים תיאורטיים של רכישת מושגים מתמטיים עם השלכות מעשיות לפיתוח אמצעי הוראה במגוון טכנולוגיות. פרופ' אברהמסון התמקד בעיקר בתחומי התוכן של פרופורציה, הסתברות ואלגברה. הוא פרסם בכתבי-עת מובילים בתחום מדעי הלמידה ונחשב כמוביל בתחום אותו ייסד, עיצוב מעוגן גוף.

חנן אלכסנדר הוא פרופסור בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה, שם הוא מלמד פילוסופיה של החינוך. בנוסף פרופ' אלכסנדר מכהן כדיקן הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, עומד בראש בית הספר הבינלאומי ובראש המרכז לחינוך יהודי, והוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. תחומי המחקר שלו כוללים חינוך פוליטי, מוסרי, רוחני, דתי, יהודי ופילוסופיה של המחקר בחינוך. פרופ' אלכסנדר חיבר מעל 125 מאמרים בתחומים אלו וכתב או ערך כ-7 ספרים, חלקם ביחד עם קולגות כגון עמיתנו בפקולטה לחינוך ד''ר איימן אגבריה. האחרון ביניהם שכותרתו Reimagining Liberal Education: Affiliation and Inquiry in Democratic Schooling , יפורסם בשנה הקרובה על ידי Bloomsbury Press.

המפגש יתקיים ב- 26.12.13, בשעה 12:00, בחדר 363 בבניין הפקולטה לחינוך.

מושג ה"קהילות הפרשניות" שיוצג על-ידי ד"ר אביהו שושנה מניח כי סובייקטים ממיקומים מבניים שונים (כגון גזע, אתניות, מעמד או מגדר) עשויים להציע פרשנויות שונות לטקסטים בהתאם לרפרטואריים התרבותיים הרווחים בסביבתם. שיחתנו תדון בחיבור שבין מעמד, מושגי עצמי ופרשנויות של גזענות באמצעות הטקסט "בוקר חום" (מאת פרנק פבלוף ובתרגומו של ראובן מירן) הנלמד כחלק משיעור באזרחות. הקריאות האתנוגראפיות של הטקסט מציגות את הפרשנויות השונות של תלמידים בשני בתי ספר מיישובים שונים (עשירון עליון ועשירון תחתון). הניתוח לקריאות אלה משתמש בביטויים "התנגשויות דיסקורסיביות" ו"שפה משותפת" בין מורות ותלמידים/ות להבנת תהליכי למידה. הקריאה הפסיכואנליטית שתוצג על-ידי ד"ר דנה אמיר תתמקד במנגנונים הטוטליטאריים הפנימיים ובאופן שבו הם עשויים לחבור למשטר הטוטליטארי שבחוץ.

ד"ר אביהו שושנה הוא מרצה בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך ובחוג לייעוץ והתפתחות האדם וראש המגמה להנחיית קבוצות, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה. תחומי המחקר שלו כוללים חקר אינטרדיסציפלינרי (אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה) של מושג העצמי; תרבות, שיח וסובייקטיביות בהקשר החינוכי; חקר קבוצות; פסיכולוגיה חברתית של גזע, אתניות ומעמד; אנתרופולוגיה של החינוך.

ד"ר דנה אמיר, פסיכולוגית-קלינית, פסיכואנליטיקאית-מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובהתאחדות הפסיכואנליטית הבינלאומית, משוררת וחוקרת ספרות, ראש המגמה לביבליותרפיה בחוג לייעוץ והתפתחות האדם. הוציאה לאור ארבעה ספרי שירה ושני ספרי עיון: "על הליריות של הנפש" (מאגנס, 2008) ו"תהום שפה" (מאגנס, 2013). הספר "תהום שפה" עומד לראות אור בימים אלה גם בהוצאת KARNAC בלונדון. מחקריה עוסקים בקשר בין פסיכופתולוגיה ושפה, בממד הלירי של הנפש ובמודוסים שונים של עדות אודות טראומה.