השבוע פורסמה בעיתון "הארץ" כתבה מקיפה על מחקר שערכה פרופ' לטם פרי-חזן מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך עם פרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וגיל נחמני, מנהל בית ספר חרדי שכתב תיזה בהנחיית פרופ' פרי-חזן.
המחקר ביקש לבחון באיזה מידה מיישמים תלמודי התורה החרדיים (כיתות א'-ח') את תוכנית הליבה שגיבש משרד החינוך ואלו שיקולים משפיעים על קבלת ההחלטות שלהם. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם עשרות מנהלים, מורים ומפקחים בתלמודי תורה חרדיים בישראל ועל ניתוח מסמכים.
הנתונים שנאספו ממדגם מייצג של עשרות בתי ספר שופכים אור על הפערים הגדולים בין הדרישות שמחייבות את בתי הספר החרדיים למה שקורה בשטח. כמעט בכל המוסדות לא מלמדים לימודי ליבה באופן מלא לפי דרישות משרד החינוך, אך היקפי אי הציות משתנים בהתאם למעמד המשפטי של בית הספר, למיקומו הגיאוגרפי (ערים חרדיות או מעורבות) ולשיוך הפנים חרדי. בכיתות ז'-ח' היקף לימודי הליבה יורד באופן משמעותי בכל בתי הספר. עוד ממצא חשוב שעלה מהמחקר הוא שמשרד החינוך כלל אינו מנסה לאכוף את הדרישות.
ממצא חשוב נוסף הוא שלמרות אי הציות הכללים המשפטיים אינם חסרי משמעות. ניתוח של היקפי שעות הלימוד מעלה כי ככל שהדרישות הרשמיות של משרד החינוך גבוהות יותר, כך היקפי ההוראה גבוהים יותר - גם אם הם לא תואמים את הדרישות במלואן. זהו חיזוק לכך שיש חשיבות להצבת דרישות מצד המדינה, גם כשהפיקוח והאכיפה לוקים בחסר.
נמצא גם שמספר גדול של בתי ספר מעוניינים ללמד יותר לימודי ליבה, או לשפר את רמת לימודי הליבה, אך הם אינם עושים זאת בשל מחסור חמור של מורים וספרי לימוד מתאימים.
הכתבה המלאה בקישור הבא (בחלון חדש) ובקובץ המצורף (בחלון חדש). המחקר סוקר גם במאמר המערכת (בחלון חדש) ובפודקאסט (בחלון חדש) של עיתון "הארץ". בעקבות פרסום הכתבה התראיינה פרופ' פרי-חזן ברדיו כאן מורשת (בחלון חדש).
פרופ' ציפורה שכטמן מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם, הוזמנה על ידי משרד החינוך האמריקאי להעביר הכשרה ליועצי המחוז להנחיית קבוצות ייעוץ בבית הספר. 
הפקולטה לחינוך מברכת את הזוכים והזוכות במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע, על ההישג המחקרי המרשים! 
